לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך א' - חוברת 2,
פברואר 1987
לחוברת הקודמת
כרך א' חוברת 2, פברואר 1987.
נרקיסיזם ואהבת האובייקט: לקראת מטאפסיכולוגיה של החוויה
ד"ר שמואל ארליך
כרך א', חוברת 2,
1987
עבודה זו מתרכזת ברובד החוויתי של יחסי אובייקט ובוחנת אותם מעמדה פנומנולוגית. מועלית ההשערה שחווית האובייקט על-ידי האני מתרחשת בו-זמנית בשתי אופנויות חוויתיות שונות ומשלימות: אופנות ההוויה, ואופנות העשיה. העצמי חווה את האובייקט כהווה או כעושה. שתי אופנויות שונות אלו יוצרות מצבים בסיסיים באני החווה בהתאמה לכל אופנות. מתוך מצבים אלה נוצרות צורות ורמות נבדלות של ארגון האני המשתקפות באיכויות שונות של ארגון קוגניטיבי, קווי אישיות, טיפולוגיות-אופי ופסיכופאתולוגיה. אך בראש ובראשונה הן היוצרות דפוסים ספציפיים ודיפרנציאליים של יחסי אובייקט.
החוויות הסובייקטיביות של "הוויה" ו"עשיה", של עצמי ואובייקט יוצרות באני החווה אותם תוצרים שאת איכותם השונה אנו פוגשים ומתארים ברמה הקלינית והמטאפסיכולוגית, כנרקיסיזם וכאהבת-האובייקט. להמשגה זאת יש השלכות לגבי המתרחש במפגש הבין-אישי בכלל ובמפגש הטיפולי בפרט. כמו כן היא מאפשרת לנו הבנה מעמיקה יותר של כמה סוגיות בלתי מיושבות בתיאוריה הפסיכואנליטית, כמו היבטים שונים של רגרסיה, וההבחנה בין חשיבה ראשונית ושניונית.
הורדת המאמר
החברה הישראלית מול טראומה מאורגנת או: המטפל מול הניצול
פרופ' חיים דסברג
כרך א', חוברת 2,
1987
מי שניצול ממפגש עם המוות במקום רחוק חסר ישועה, מצפה לחזור לחיק חברה קולטת ואוהבת אך החברה מתגוננת מפני הנגועים במוות, ובמיוחד מפני אלה שנחשפו לאלימות מאורגנת המונית.
הפסיכותרפויט צועד קדימה מתוך החברה אל עבר הנפגע. האם יעמוד ויצפה מנגד או ילך עם הנפגע וילווהו למחוז הפחד ובחזרה?
המודלים המדעיים של טראומה ופתרונה יעזרו למטפל להתארגן, אך ללא הזדהות אישית וקהילתית עם קורבנות האלימות המאורגנת, ישארו הגנתיים ועקרים. במאמר זה נידונים מודלים אלה, הדינאמיקה החברתית והפסיכותרפויטית שלאחר חשיפה לאלימות מאורגנת, והקושי להגיע לטיפול יעיל של ניצוליה.
הורדת המאמר
חיים בצל איום בהשמדה – 40 שנה אחרי השואה – אספקטים טיפוליים
פרופ' הלל קליין
כרך א', חוברת 2,
1987
אנו מביאים כאן את הרצאתו האחרונה של פרופ' הלל קליין ז"ל, מנהל ביה"ח איתנים ומנהל המכון הפסיכואנליטי ע"ש אייטינגטון בירושלים. הרצאה זו נשא בכנס התשיעי של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה בחיפה, שבועות מיספר לפני מותו.
בחרנו להביא את ההרצאה כלשונה אך הרשינו לעצמנו לערוך אותה בפרקים. הקורא יוכל להתרשם מהמידה בה השפיעה משנתו של פרופ' קליין על עבודותיהם של אחרים בנושא השואה.
מעבר לאספקטים טכניים-טיפוליים, מהווה מאמר זה – העוסק בזכרון ובשכחה, באינדיבידואציה כמקור לחרות ובקולקטיביות כמקור להנצחת הטראומה – חלק מצוואתו הרוחנית של פרופ' קליין אשר אין ברצוננו לשכוח.
הורדת המאמר
"דור שני לשואה" – מושג בספק
יורם חזן
כרך א', חוברת 2,
1987
מתוך הבנת הקונפליקט הבין-דורי (הסיטואציה האדיפאלית), ובהתייחסות למטאפורה תנכית של הקשר בין דור אבות לבנים במדבר (יציאת מצרים), נבחנת משמעות קיומו של המושג "דור שני לשואה":
א. המושג מבטא ומאפשר פתרון לקושי בדיאלוג הבין-דורי סביב השואה.
ב. המושג הוא זמני ויעלם כאשר השואה תהיה כולה מאורע היסטורי ולא אישי.
מוצעות השלכות אפשריות (יצירת סטראוטיפים) הנובעות משימוש לא זהיר במושג "דור שני לשואה".
הורדת המאמר
תהליכי הזדהות והכחשה בצל הנאציזם
פרופ' הלל קליין , אילני קוגן
כרך א', חוברת 2,
1987
מאמר זה מציג ניתוח של תהליכי הזדהות קבוצתיים ואינדיבידואליים במשך תקופת השואה ולאחריה. אנו דנים בתופעת ההכחשה המשמשת כמנגנון הגנה הן במצב עימות עם טראומאטיזציה מאסיבית, והן בתקופת ההסתגלות של הניצולים לחיים מחדש.
שני סוגי התהליכים, תהליכי הזדהות בדמיון ובמעשה עם אובייקטים אבודים, ותהליכי הכחשה המושתתים על דמיון, מילים ופעולות, עזרו לניצולים לעבור אבל אמיתי ולהגיע לאינדיבידואציה מחודשת.
אנו דנים בכמה מן הבעיות הבסיסיות של ניצולי השואה (כמו הנסיון להמנע מאבל ותופעת הבניה המחודשת של העצמי), בהקשר למנגנונים של הזדהות והכחשה.
הורדת המאמר
הטיפול בתוצאות מאוחרות של הסתתרות בזמן השואה, בהולנד
פרופ' בנימין מעוז
כרך א', חוברת 2,
1987
בעיות נפשיות אופייניות קיימות אצל אנשים שהסתתרו, או הוסתרו בזמן השואה במשפחות אומנות. דיון זה מצטמצם להולנד בלבד וכן לתוצאות מאוחרות של ההסתתרות בגיל הילדות: התברר שגיל הפרידה מההורים, ומידת היציבות והבטחון היחסי בזמן ההסתתרות, קבעו במידה רבה את המצב הנפשי לאחר מכן. מתואר טיפול באדם שהוסתר מגיל שנתיים עד ארבע על-ידי שתי משפחות אומנות. אחרי המלחמה חזר לבית אימו שאסרה כל מגע עם המשפחות שהסתירוהו. לאחר שנים רבות הגיע לטיפול נפשי. בטיפול זה עובדו האבל הדחוי על מות אימו, שנפטרה בהיותו בגיל ההתבגרות, האבל על אביו שניספה במחנות וכן הפרידה מן המשפחות האומנות שגרמה לתחושת אשמה כבדה. עיבוד הפרידות הרבות הסתיים בטקס אזכרה לניספים והוקרה להורים האומנים ב"יד ושם". הודגשה החשיבות של הפרידה ממשפחות אומנות והבעייתיות של היחסים הרגשיים שנוצרו עמן, ואשר הופסקו באופן פתאומי.
הורדת המאמר
מכתבים לדמויות משמעותיות: כלי בטיפול נפשי
ד"ר זאב ברגמן , ד"ר אליעזר ויצטום
כרך א', חוברת 2,
1987
כתיבת מכתבים לדמות משמעותית משקפת גישה המשלבת טיפול אינדיבידואלי עם טיפול משפחתי. מאמר זה סוקר את ההסטוריה של כתיבת מכתבים כאמצעי קטארטי, על ידי אנשי-שם, ואת השימוש במכתבים כטכניקה בטיפול נפשי. כמו-כן מובאות שלוש דוגמאות, המתארות את שניתן לעשות בכתיבת מכתבים במצבים טיפוליים שונים. לפני כל מכתב מוצג הרקע שהביא לשימוש באמצעי טיפולי זה ואחריו מובא ניתוח של המכתב ותוצאות התהליך במהלך הטיפול.
הורדת המאמר
תיאוריות פסיכואנליטיות על ההתפתחות הפרה-אדיפאלית ועל יחסי- האובייקט
פרופ' אליעזר א. אילן
כרך א', חוברת 2,
1987
התחקותנו אחרי הגורמים הקורטיביים בטיפול הפסיכואנליטי הביאה אותנו אל בעית ההעברה. העמקה בבעיה זו העלתה את בעית המשקעים של חוויות מוקדמות בנפש האדם מהתפתחותו בגיל הרך ביותר ואת השתקפותם במבנה הנפשי ביחסי-אובייקט חיצוניים ומופנמים.
בפרק זה נסקור את הספרות הפסיכואנליטית על ההתפתחות המוקדמת הפרה-אדיפאלית והשפעות מימצאיה על התיאוריה של יחסי-אובייקט.
הורדת המאמר
פסיכותרפיה דיאלקטית
ד"ר שניאור הופמן , רחל כוהנר
כרך א', חוברת 2,
1987
צורת הטיפול בה משתתפים שני מטפלים בו זמנית כעבודה עם מטופל אחד, מקובלת כיום לא רק כצורת התגברות על מכשולים תוך כדי טיפול, אלא כטכניקה טיפולית בפני עצמה – "קותרפיה".
במאמר זה מוצגים היתרונות של טיפול קותרפויטי עם מטופל אחד וסוגי המטופלים המתאימים לטיפול מסוג זה. מתוארת גישה טיפולית מיוחדת, לה אנו קוראים פסיכותרפיה דיאלקטית, ומוגש תיאור מקרה המדגים גישה זאת.
הורדת המאמר
טיפול קצר מועד בפחדים ובחרדות בשיטת "הכניסה לתיבת פנדורה והיציאה ממנה"
ד"ר ברוך אליצור
כרך א', חוברת 2,
1987
לטיפול בפחדים קיים מיגוון רחב של שיטות קצרות-מועד. בעבודה זו מויינו השיטות המקובלות לשני סוגים:
א. שיטות שמטרתן להעלות את פחדיו של הפונה בעת הפגישה הטיפולית: ביניהן האבריאקציה האנאליטית, ההיפנוטית והכימית וכן שיטות ההצפה והצעקה הראשונות.
ב. שיטות המכוונות להרפיה בעת הפגישה הטיפולית: ביניהן ההרפיה המתקדמת, האימון האוטוגני, הדמיון הפסטורלי והכחדת הרגישות.
בשנים האחרונות פותחה גישה חדשה לטיפול בפחדים; המטפל מכוון את הפונה לחוות מחדש טראומה מהעבר בצורת הבנייה מתוקנת. במקום להרגיש חסר אונים, כפי שהרגיש בעת החוויה הראשונית, מודרך הפונה לדמיין אותה חוויה תוך יצירת שינויים בכיוון התמודדות חיובית.
בעבודה זו מתוארת שיטת טיפול המוכנה "הכניסה אל 'תיבת-פנדורה' והיציאה ממנה" המבוססת על עקרונות ההבנייה מחדש. השיטה מבוצעת בשני שלבים: 1) הכוונת הפונה לחוות מחדש את החוויה המפחידה (הכניסה ל"תיבת-פנדורה"); 2) הכוונת הפונה לתכנן דרכים ריאליות או מאגיות לשם התמודדות עם החוויה המפחידה (היציאה מ'תיבת-פנדורה'). השיטה מודגמת תוך כדי תיאור טיפול בשלושה פונים שסבלו מפחדים: א) פחד מהאנס מצפון תל-אביב; ב) תסמונת חרדה הקשורה בהלם קרב; ג) פוביה ממעליות אצל ילד.
בדיון, מושווית השיטה הנוכחית לשיטות אחרות ומצויינת השפעתה על סוגי חולים שונים.
הורדת המאמר
גבולות המרחב הפוטנציאלי באמנות ובפסיכותרפיה
ד"ר מישל גרנק
כרך א', חוברת 2,
1987
את מושג המרחב הפוטנציאלי הגה ויניקוט בספרו "מישחק ומציאות". זה מרחב המהווה קשר בין עולם המציאות לעולם הפנטאזיה. עבור ויניקוט היה זה מרחב מטאפורי ביסודו, ללא גבולות מוגדרים. מרחב האמנות ומרחב הפסיכותרפיה הם שני מקרים פרטיים של מרחב פוטנציאלי אשר להם בדרך-כלל, גבולות מסומנים ומוחשיים. תפקיד הגבולות באמנות הוא לאפשר היווצרות חוויה של "אשליה אסתטית" אצל הצופה, והבנתו הסמלית את המתרחש במרחב הפוטנציאלי. שבירת גבול המרחב האמנותי מכוונת לפעמים לקידום הפעולה הישירה של הצופה והפיכתו למשתתף פעיל. זו גישת האמנות העכשווית לעיתים קרובות. בפסיכותרפיה משמשים הגבולות מסגרת התייחסות. במפגש הטיפולי, חומר רב דן ישירות בסוגית הגבולות. גם כאן הפעולה – בין אם זו פשוט פעולה, או אקטינג-אאוט (acting-out) – מופיעה עם שבירת גבולות מרחב הפסיכותרפיה. בשני המקרים, אמנות ופסיכותרפיה, עלול חוסר גבולות המרחב לגרום לא רק לערעור מושג המרחב הפוטנציאלי, אלא גם לערעור הבסיס התיאורטי של ההתנסות המתרחשת במרחב זה. כך לעיתים האמנות העכשווית אינה נתפסת ומובנת כאמנות, וכך מערער וידרמן על תפיסת הפסיכואנליזה כחושפת מציאות ארכיאולוגית.
הורדת המאמר
לפסיכולוגיה של תלמיד גימנסיה
פרופ' קלמן בנימיני
כרך א', חוברת 2,
1987
ר"ב מצאו נא מכתב של פרויד ליובל הגימנסיה שלו, שפורסם תחת הכותרת "לפסיכולוגיה של תלמיד גימנסיה". כאשר, לפני שנים רבות, נקרתה לי פנינה פרוידיאנית זו, אהבתיה כל-כך עד שתרגמתיה. עתה נזכרתי במעשה התרגום, ולאחר שעוד שיפצתיו הוא מוצע לכם לפרסום.
הורדת המאמר
