לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך כ"ז - חוברת 1,
דצמבר 2012
לחוברת הקודמת
כרך כ"ז, חוברת 1, 2012
בתהומות "מֵעֵבֶר לעקרון-העונג" : מחשבות על היכולת להיות בלא-להיות ולשרוד
ד"ר עפרה אשל
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
מאמר זה מצרף יחד שלוש תרומות חשובות ביחס לטראומה ולקטסטרופה נפשית בתיאוריה ובטיפול הפסיכואנליטי: המאמר של פרויד "מעבר לעקרון-העונג", שבו הכניס שינוי רדיקלי בתיאוריה הפסיכואנליטית לנוכח החריגה הנוקבת של תחום הטראומה וכפיית החזרה מעקרון-העונג; הפיתוח של קאתי קארות (בספרה "Unclaimed experience") אשר מבוסס על הסיפור הדרמטי של טאסו שמובא במאמר של פרויד, של "הקול שזועק מן הפצע", קול שמשתחרר דרך "הפציעה הכפולה" המאוחרת בניסיון לספר על מציאות או אמת טראומתיות שאינן נגישות בדרך אחרת; ורעיונותיו הייחודיים של ויניקוט על "ההתמוטטות שאירעה ולא נחוותה" ומשמעותה הטיפולית הגדולה (במאמריו "Fear of breakdown" ו-"Psychology of madness"). אולם דיסוציאציה מסיבית היא מנגנון הגנה רב-עוצמה כנגד טראומה שהנפש לא יכולה לשאת. התעוררותן לחיים של הטראומה והקריסה הנפשית מציפות את הטיפול באימה, בכאב, בנואשות, בחוסר ידיעה, בריק, בשיתוק, באטימות ובמוות. מתוך חשיבתי התיאורטית-קלינית ודוגמאות קליניות הלקוחות משלושה מקורות שונים, אתמקד במשמעות היותו של המטפל-עם-המטופל ('withness') בתוך הִתחיוּת החוויה הטראומתית, כי בעיני – היותו-שם או 'הינכחותו' בחיבור-נפש עם המטופל מהווה תנאי הכרחי לאפשרות לפגוש, להחזיק, להכיל, לשרוד ולאפשר שינוי במצבי שבר ודיסוציאציה אלה.
הורדת המאמר
המסגרת , התשוקה של האנליטיקאי/ת , והפיתוי האתי של המצב האנליטי
ד"ר ויוויאן שטרית-וטין
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
המצב האנליטי, ובכללו המסגרת האנליטית ותשוקתו של האנליטיקאי, הוא מראשיתו בו-זמנית מצב של פיתוי ומצב אתי. במאמר זה אציע שא-סימטריה כפולה זו, ה'פיתוי האתי' (כפי שכיניתי אותו), היא מקור התנועה בתהליך האנליטי וכוחו הטרנספורמטיבי. אם ילקחו בחשבון המימד המפתה והאתי הדבר עשוי לעזור לאנליטיקאי לקבל החלטות נכונות ביחס לגמישות המסגרת. לאחר שאמקם את החשיבה שלי בהקשר של שינויים בפרקטיקה העכשווית, אסקור חלקים בתיאוריה של לפלאנש הנוגעים לא-סימטריה של הפיתוי הראשיתי. בנוסף, אדון בא-סימטריה של אחריות האנליטיקאי כלפי המטופל (ראייה שבבסיסה נמצאת האתיקה של לוינס). בהמשך לקריסטבה, גרין וביון, אציע שהתשוקה של האנליטיקאי היא החלק האפקטיבי של הפיתוי האתי. אסיים בדוגמה קלינית.
הורדת המאמר
גבריות תחת מתקפה : מבט מחודש על טראומה מינית בגברים
ד"ר אפי זיו
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
מאמר זה מתבונן בטראומה מינית בגברים בתיאוריה ובפרקטיקה הטיפולית. על אף שכיחותה ואלימותה במציאות החברתית, הדיון בטראומה מינית בגברים 'נופל בין הכיסאות', ויוצר עיוורון מבני בשני סוגי שיח משלימים: בשיח הפסיכואנליטי ובשיח על טראומה מינית. מטרתי להראות כי הגדרת הגבריות בשני סוגי שיח אלה נגזרת מברירת מחדל היסטורית שאינה מאפשרת לעקוף מכשלות בסיסיות שעליהן כבר התריע השיח הפמיניסטי, כשהצביע על שקיפותה של ה'גבריות' הנתפסת כקטגוריה 'טבעית'. מעֵמדה המבקשת לאתגר את שקיפותה של קטגורית הזהות 'גבריות', אני מציעה לנסחה במונחים של 'טראומה עיקשת'. כך מתאפשר לי להרחיב את ההמשגה של אונס, ולטעון שאונס תוקף את ה'נשיות', אך אינו תוקף רק נשים. את הניתוח אמקם בהצטלבויות של כמה שדות שיח: הפסיכואנליטי, הפמיניסטי, הקווירי והשיח על טראומה, כדי להציע פרספקטיבה התייחסותי ופמיניסטית על טראומה מינית בגברים ועל החלמה אפשרית מן הטראומה.
הורדת המאמר
ביטויי מיניות בטיפול בילדים : בין פנטזיה לפיתוי – בין מרחב טיפולי מאפשר לבין חשש מניצול מיני
מיכל הירשברג
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
ביטויי מיניות אצל ילדים מעוררים טעינות רגשית רבה ודריכות שמצמצמת את היכולת שלנו להקשיב ולהמשיך לחשוב, כמו גם את היכולת לשהות בעמימות ובספק ולהכיל את החרדה שלעתים מתעוררת בתוכנו מבלי להגיב בפעולה. החשש הגלוי והרוֹוֵחַ הוא שביטויים מיניים מעידים על כך שהילד עבר פגיעה מינית. במאמר מתוארת תנודה או תנועת מטוטלת, שקשורה לתפיסת הביטויים המיניים של הילד, בין האפשרות להבין את ביטויי המיניות כעדות למיניות שנכפתה על הילד מבחוץ (פיתוי) לבין האפשרות שהילד מביא משהו מעולמו הפנימי, מחיי הפנטזיה שלו. במאמר יש ניסיון להבין את הרתיעה וההתגוננות שלנו מפני המיניות הילדית, להזכיר שקיים גם עולם פנימי, וכך לאזן את תנועת המטוטלת הזאת שבשנים האחרונות נוטה מאוד לקוטב הפיתוי.
הורדת המאמר
הגישה ההתייחסותית להיפנוזה
ד"ר אודי בונשטיין
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
מטרתו המרכזנית של המאמר היא בחינת יישומה של הגישה ההתייחסותית (אינטר-סובייקטיבית) להיפנוזה. הצעד הראשון יהיה סקירת מערכת היחסים שבין הפסיכואנליזה להיפנוזה. יוצגו שלושה פיצולים: א) בין הפסיכואנליזה למדעי המוח; ב) בין הפסיכואנליזה להיפנוזה; ג) בתוך הפסיכואנליזה עצמה. לאחר מכן יוצגו המסלולים המאחדים, אשר יביאו אותנו לראות בהיפנוזה תהליך של שני אנשים ולא תהליך של איש אחד. הצעד הבא יהיה הצגת הנחותיה המרכזיות של הגישה ההתייחסותית (אינטר-סובייקטיבית) ואפשרויות יישומן בעבודה ההיפנוטית, באמצעות וינייטות טיפוליות. הרעיונות המוצגים יסתמכו על קרקע תיאורטית ואמפירית מתחומי מדעי המוח.
הורדת המאמר
סודות שלא סיפרתי (אפילו) לעצמי
ד"ר הילית אראל ברודסקי
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
תהליך ההתמודדות עם הידיעה על מחלת ילד עבור הורה הוא מהאתגרים הקשים ביותר. המחשבה על ילד חולה מעוררת כאבים ופחדים בלתי נסבלים עבור ההורה. פעמים רבות ההורים מבודדים וחסרים את שגרת היום-יום המגֵנה עליהם. הם מוצאים עצמם, כמו גם ילדיהם, מחוררים ונחדרים על-ידי בדיקות, רופאים ומערכת הרפואה בכללותה. החופש לחיות את חיי השגרה נגזל מהם, אולם גם החופש לחשוב מחשבות קשות עליהם ועל ילדיהם נלקח מהם לא אחת. מחשבות של עייפות, דחייה, בושה, אכזבה, עוינות ואף שנאה של ההורה את ילדו החולה מעוררים בושה ואשמה קשים. אנסה במאמר זה 'להוציא מהארון' סודות כמוסים אלה ולתת להם לגיטימציה.
הורדת המאמר
אנטומיה של טיפול : סקירה היסטורית ורעיונית של פסיכותרפיה גופנית
ד"ר אסף רולף בן-שחר
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
הפסיכותרפיה הגופנית היא תחום מרתק, שעדיין לא לגמרי מוכר בישראל. תחילתה בעבודתו של וילהלם רייך, תלמידו של פרויד, בעשורים הראשונים של המאה העשרים. הפסיכותרפיה הגופנית היא שם כולל לשיטות פסיכותרפויטיות שבהן הגוף ותהליכים סומטיים הם ציר סקרנות מרכזי בעבודה הקלינית. התחום כולל גישות תיאורטיות וקליניות מגוונות, כמו גם ארגז כלים טיפוליים שונים. במאמר אסקור את הרקע ההיסטורי והתיאורטי שהביא לצמיחת הפסיכותרפיה הגופנית, ואציע וינייטות טיפוליות להדגמת הכללת הגוף בפסיכותרפיה. אציג התפתחויות חדשות בתחום הפסיכותרפיה הגופנית, הנשענות על עקרונות הפסיכואנליזה ההתייחסותית. לפי תפיסות אלו, הגוף אינו עוד אובייקט כי אם שיח חי ופועם בין גופים הנמצאים בקשר ונגלים זה לזה.
הורדת המאמר
כתוב אותי , אהוב אותי : מחשבות על פרסום חומרים קליניים
ליטל גליק
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
בשנת 1913, בהתייחסו לפרסום תיאורי מקרה וחומרים קליניים, כתב פרויד "שוב ושוב אנו מתנגשים כאן במחויבותנו לסודיות הרפואית, מחוייבות שהיא אומנם הכרחית לחיינו אך אינה משרתת את המדע שלנו". גם היום, אחת הסוגיות המרכזיות הנובעות ממתח זה היא סוגיית בקשת אישורו של המטופל לפרסום, ומאמר זה יתמקד באתגר הטיפולי הניצב בפני המטפל המבקש לפרסם תיאור מקרה. זאת, מתוך עמדה התומכת במחוייבות לבקשת אישורו של המטופל ובהתייחס לשלושה היבטים מרכזיים: מעמדה הייחודי של הסודיות בטיפול הפסיכותרפויטי, השפעות הכתיבה (עם וללא אישור המטופל) על התהליך הטיפולי והכרה באינטרסים אישים כבסיס להתנהלות אתית ובעלת ערך טיפולי סביב פרסום חומרים קליניים.
הורדת המאמר
אתיקה ומשפט : מעין פתיחה
ד"ר יעקב מרגולין
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
ללא תקציר
הורדת המאמר
מֵיכל ומוכל לפי ביון
חני בירן
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
במאמר זה סקרתי חמישה היבטים של המושג מיכל-מוכל לפי ביון. הראשון מתייחס לאם הראשונית המשמשת מיכל לתינוקה. השני מתייחס ליחסי מיכל/מכיל המתקיימים בטיפול בין מטפל למטופל. השלישי עוסק במיכל הפנימי השומר על בריאות הנפש, הסקרנות והיכולת ללמוד תוך התנסות. ההיבט הרביעי מצביע על המילה כמיכל; המילה המארגנת, נותנת צורה, סדר ומשמעות, אך המילה גם מוגבלת – חומרים פסיכוטיים בצד השלילי וחוויות רוחניות חזקות בצד החיובי לא נכנסות לתוך המילה כמיכל. ההיבט החמישי והאחרון הוא ההיבט החברתי. ביון סבור שהממסד מספק מיכל לחברה, מיכל השומר על סדר וחוק. המיכל החברתי אמור לאפשר לג'ניוס לצמוח ולחדש. ממסד ללא ג'ניוס יתנוון. ג'ניוס ללא ממסד עלול להיות פסיכוטי.
הורדת המאמר
