כרך ל"ט חוברת 2

עטיפת חוברת "שיחות" אפריל 2025

רונית ברונר (ציירת)

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

רונית ברונר - ציירת, כרך ל"ט, חוברת 2, 2025.
רונית ברונר גרף ילידת חיפה, וחייה רוב חייה בחיפה, אדריכלית בוגרת הטכניון שעסקה במקצוע במשך שנים רבות.
מציירת מאז ומתמיד אך בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי, יום-יומי.
מציירת מופשט.

דרך עבודתי:
"אני כמעט שלא משתמשת במכחולים. מציירת בשפכטלים, וכשהצבע עוד רך ממשיכה לצייר אתו עם הידיים.
מריחות ידיים נרחבות, מהירות, וגם באצבעות, וגריעת הצבע בציפרניים.
מציירת גם במברשות רחבות עם צבע דליל ונוזל, כשהבד במצב אנכי.
כשאני מתחילה ציור איני יודעת לאן הוא יגיע בסיומו.
הציור מתרחש כמעין דו-שיח בין הבד 'המצטייר' וביני.
הציור, בדיעבד, מושפע ממה שקורה בסביבתי: חדשות ששמעתי, מציאות אישית, מדינית ולאומית.
הכל משפיע, אולם רק כשהציור תלוי, ולעיתים לאחר זמן ארוך - יוצא ממנו המושא שלו, או שמו".
הרהורים על התהליך הפסיכואנליטי והפוטנציאל התרפויטי שלו (עמ' 112-108)

האנס לוואלד

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

תרגום ראשון
על חזונו הפסיכואנליטי של האנס לוואלד (עמ' 118-113)

דלית אבן , ד"ר יואל פרל , סמדר שטיינבוק

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

מבוא לתרגום של לוואלד
"החדר האחר" של החלום והשיר (עמ' 126-119)

פרופ' דנה אמיר

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

עבודות מקוריות:
המאמר עוסק בהקבלה בין השדה הסמנטי והצורני של החלום לבין השדה הסמנטי והצורני של השיר, תוך התמקדות בכמה פרמטרים: היחס בין הדנוטציה לקונוטציה היוצר את הכפילות של אברי החלום והשיר; הסוגים המגוונים של החזרה המאפיינים את החלום והשיר; הנמענים השלולים (Negated) של החלום והשיר; הטשטוש בין המרכיב התוכני למרכיב הצורני, טשטוש שבגינו הצורה מגלמת במובנים רבים את התוכן הסמוי של החלום והשיר; והיחס בין "החדר האחר" לבין "החדר הזה" של החלום והשיר, יחס שהשיבוש שלו יוצר את החלום הכוזב והשיר הכוזב.
מהעברה דרך מעבריות להעברה מעברית (עמ' 135-127)

ד"ר מאיר (ממי) שלוש

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

עבודות מקוריות:
תופעת ההעברה, שֶלְהבנת אצ׳גויין היא ״אחד מעמודי התווך בטיפול הפסיכואנליטי ואחת התרומות העיקריות של פרויד למדע עוברת במחשבה הפסיכואנליטית כברת דרך התפתחותית עצומה, הן במחשבתו של פרויד עצמו והן בקרב תלמידיו וממשיכי דרכו. במאמר אאיר את תרומת המודל הטיפולי הוויניקוטיאני — המבוסס על התופעה המעברית — כנדבך נוסף המתבסס על תגליותיו של פרויד בשדה ההעברה, ובעיקר כיצירה ייחודית החורגת מתפיסת ההעברה הקלאסית, מרחיבה ומעבירה אותה למרחביות חדשה ופורצת דרך בתפישת העולם הטיפולית של ויניקוט ובמחשבה הפסיכואנליטית ככלל. אתאר את הגלגול של מהלך רעיוני זה, שאותו אחבר בהמשך דרך פיתוחיו היצירתיים של ויניקוט עצמו להמשגה חדשה של העברה מעברית.
עקרונות מנחים לטיפול בחיילים פדויי שבי (עמ' 141-136)

גל חייקין , רוית רובנשטיין , עוזי בכור , לאה שלף

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

בשבעה באוקטובר נלקחו בשבי לעזה מאות ישראלים, בהם אזרחים, קשישים, נשים, אִמהות וילדים, וכן חיילות וחיילים. מאז, שוחררו חלק מהחטופים במסגרת עסקת החזרת שבויים הומניטרית ומספר קטן של חטופים שוחררו במבצעי חילוץ של צה"ל. בעסקת חילופי השבויים הוטלה על צה"ל משימת קליטת השבים מידי הצלב האדום והעברתם לצוותי הרפואה בבתי החולים, כשחיל הרפואה ובתוכו המרכז לשירותי בריאות הנפש (ברה"ן) מובילים את הפן הרפואי והרגשי של תהליך הקליטה והליווי. לאחר הגעתם לבתי החולים, השבים טופלו בידי צוותי בתי החולים, שהחלו התערבויות טיפוליות ראשוניות ובחלק מהמקרים המשיכו לטיפול ארוך טווח. חלק מהשבים טופלו במסגרת הקהילה על־ידי גורמי ביטוח לאומי ורווחה. בניגוד לאזרחים שמקבלים טיפול נפשי בקהילה (חלקם במסגרת מרכזים רפואיים וחלקם במסגרת הקהילה על־ידי גורמי
ביטוח לאומי ורווחה), הטיפול הנפשי לחיילות וחיילים, המוגדרים פדויי שבי, מתקיים במסגרת הצבאית. מטרת המאמר לתאר את העקרונות המנחים לטיפול בחיילים פדויי שבי, כפי שגובשו במסגרת היחידה לתגובות קרב בחיל רפואה, בה מטופלים החיילים. לאור העדויות שהתקבלו ופורסמו בנוגע לפגיעות חמאס בשבויים, הכוללות פגיעות פיזיות, נפשיות ומיניות, העקרונות שגובשו מתבססים על הספרות בטיפול בפדויי שבי, ובפרט על מחקרים הנוגעים לפדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים ועקרונות טיפול בהפרעה פוסט טראומתית מורכבת.
להיות שבוי בתוך אסון : על השפעתו הממאירה של הזעם והאפשרות להתמרתו (עמ' 150-142)

ד"ר גבי מן

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

עבודות מקוריות:
המאמר מתמקד בטראומה שאנו חווים כישראלים, הן במישור הפרטני והן במישור הקולקטיבי, כתוצאה מהאירוע הקטסטרופלי של ה־ 7.10.23 והמלחמה שפרצה בעקבותיו. טראומה זו נגזרת מפגיעה נרקיסיסטית גורפת, שביטוייה קיבלו פנים שונות. אנסה לפענח שבר זה על פניו השונים, ובעיקר את החוויה האלביתית המקופלת בתוכו. הדיון מציע מחשבות על ההתרחשויות הנפשיות של עצמי־היחיד, על הזיקה בין עצמי־היחיד לעצמי־הקבוצה, והתהליך שהוביל להתקיימותם בתודעה מפוצלת: מחד, כאב בלתי נסבל הופך לזעם וצורך בלתי נשלט בנקמה, שמאיים על קוהסיביות העצמי. מאידך, בולט הניסיון לשמור על רוח האדם, על חוסן, ועל השתוות הנפש. במאמר אתאר כיצד פגיעות נרקיסיסטית ממושכת מובילה לחשיבה גרנדיוזית ארכאית ולאפיקי חשיבה חד־צדדיים. דוגמאות קליניות כמו גם דוגמאות מהספרות מדגימות את המחיר הכבד, שגובה הזעם הנרקיסיסטי, לצד מחשבות על התמרות אפשריות באמצעות טיפול ובכינון תודעה רחבה, אפיקים אשר יכולים לעשות לשיקום העצמי.
"מי זה מצלצל? אנחנו, ג'ירפה ואריה" : היחסיות שבעיתוי מתן הפירוש (עמ' 158-151)

ד"ר אייל חלד

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

עבודות מקוריות:
עיון בספרות הפסיכואנליטית בנושא עיתוי מתן הפירוש בשעה הטיפולית מצביע על כך שקיימות גישות שונות, המגדירות קריטריונים לזיהוי התזמון הנכון לפרשנות. אך דומה שהמשותף להן בהקשר זה הוא שרעיון העיתוי מתאפיין בדיכוטומיות המתקבצת למונחי עיתוי נכון לעומת שגוי, באופן כזה המקשה על ראייתו כתופעה יחסית הממוקמת על טווח של הזדמנויות בעלות פוטנציאל שונה ליצירת משמעות. במאמר הנוכחי אדגים באמצעות סיפור הילדים "מיץ פטל" ודוגמאות קליניות, כי עיתוי מתן הפרשנות מושפע מחרדת המטופל מגילוי עצמו בנוכחות המטפל ומהכרה בו, כמו גם מבשלותו של המטפל לפגוש את תשוקתו שלו לתת את הפירוש. בנוסף, אציע להתבונן על חוויות אלו כמתקיימות בתוך ההקשר הדיאלקטי של הרגע הנוכחי, ולכן יש לבחון את השפעתו של העיתוי במונחים יחסיים ולא דיכוטומיים. נקודת מבט זו, מספקת אופני חשיבה הנוגעים לטכניקה לאורך השעה הטיפולית, ומחדדת את ההתבוננות ביחס שבין עיתוי הפירוש לתוכנו.
על הקשר בין אוטיזם להפרעות דיסוציאטיביות : הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID) דה־ריאליזציה ודה־פרסונליזציה (עמ' 167-159)

ד"ר שגית בלומרוזן־סלע

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

עבודות מקוריות:
המאמר עוסק בקשר הבלתי־מוכר־כמעט בין אוטיזם לבין הפרעות דיסוציאטיביות, לאור העדויות המתרבות על קיומם במשולב. המאמר מתמקד בעיקר בקשר בין אוטיזם לבין הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID). מוצגים בו מקרים של בעלי שילוב זה ונידונים הגורמים ההופכים אוטיסטים לפגיעים יותר לפיתוח הפרעה זו, מאפיינים מרכזיים של בעלי שילוב זה והשלכות לגבי הטיפול בהם. המאמר אף דן בקשר בין אוטיזם לבין ההפרעות הדיסוציאטיביות דה־פרסונליזציה/דה־ריאליזציה, שאף הן רווחות בקרב אוטיסטים.
הזדמנות שלישית טיפול זוגי בפרק ב': טראומות עבר ופצעי התקשרות מזוגיות קודמת (עמ' 175-168)

ד״ר עירית קליינר פז , אסתי בן חיים

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

עבודות מקוריות:
הספרות הקלינית המתייחסת לזוגיות שנייה מתמקדת בעיקר בהורות ובמשפחה המורכבת, ופחות נכתב על היחסים הזוגיים בפרק ב'. ביחסים זוגיים קונפליקטואליים ובתהליך גירושים שבים ונפתחים לעתים פצעי התקשרות שנוצרו בקשרים ראשוניים בילדות ועלולים לפגוע בתפיסת העצמי והזולת ובזוגיות החדשה. במאמר זה נציע מסגרת תיאורטית המתבססת על העמדה ההתייחסותית בפסיכואנליזה ועל תיאוריית ההתקשרות. נתייחס להופעתם של פצעי התקשרות באמצעות שני תיאורי מקרה שימחישו מימוש בפעולה (enactment) של משקעים מתקופות שונות בהיסטוריית ההתקשרות של כל אחד מבני הזוג. עיבוד הדינמיקה המשותפת בטיפול הזוגי מאפשר לבני הזוג לממש את הפוטנציאל הטמון בפרק ב' ומציע הזדמנות לתיקון ולצמיחה מחודשת.
פרופ' חיים דסברג, 2024-1930 (עמ' 182-176)

פרופ' אליעזר ויצטום , ד"ר יעקֹב מרגולין

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

דמויות בפסיכותרפיה:
פרופ' חיים דסברג — פסיכיאטר ופסיכותרפיסט — היה מוכר בעיקר בזכות עבודתו המקצועית, האנושית והיצירתית למען חולים רבים בכלל, ונפגעי טראומה — נפגעי תגובות קרב, שורדי שואה ובני הדור השני — בפרט. הוא היה מיוזמי הקמתה וממייסדיה של עמותת "עמך" ושימש עד אחרית ימיו כנשיא העמותה. הוא גם היה מראשוני המטפלים, שהטמיעו בישראל את שיטת הטיפול הפסיכותרפי הממוקד
וקצר המועד. פרט לכך ניהל מרפאה קהילתית לבריאות הנפש ובהמשך את בית החולים הפסיכיאטרי "עזרת נשים" (כיום "הרצוג"), שניהם בירושלים, שימש כיו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, וכן היה ממייסדי האגודה הישראלית־פולנית לבריאות הנפש. לצד אלה היו לו פרסומים מקצועיים רבים. לבד מהיותו מטפל בחסד, הומני ורגיש לכל מטופליו, הוא גם הדריך והנחה אנשי מקצוע רבים בתחום הייעוץ והטיפול הנפשי בתחילת דרכם המקצועית (כולל מחברֵי רשימה זו). חיים דסברג היה איש משפחה מסור, אוהב ואהוב על בני משפחתו וחברי הקהילה המקצועית, והוא ייזכר באהבה ובהערכה בקרב כל מי שהכירו.
המחווה הספונטנית: מבחר ממכתביו של ד"ו ויניקוט (עמ' 186-183)

ד"ר ורד אילון מוסק

כרך ל"ט, חוברת 2

2025
גיל ההתבגרות: הרצאות ומאמרים \ דונלד מלצר ומרתה האריס (עמ' 189-186)

אהוד וולפה

כרך ל"ט, חוברת 2

2025
למצוא מקום לנפש: אבני יסוד של עבודה סוציאלית פסיכודינמית, כרך ב' \ רוני אלפנדרי (עמ' 193-190)

נורית (נוקי) לוין

כרך ל"ט, חוברת 2

2025
היכל המראות על הבמה: פסיכותרפיה בתיאטרון פלייבק \ רונן קובלסקי, ניר רז ושושי קיסרי (עמ' 195-193)

אלינער פרדס

כרך ל"ט, חוברת 2

2025

כרך ל"ט - חוברת 2

לפי מדיניות אתר ״שיחות״ המאמרים בחוברת זו יהיו זמינים להורדה לאחר שנה ממועד פרסום החוברת