כרך ל"ח חוברת 3

פרויד ודחף המוות במבט עכשווי (עמ' 220-212)

מיכאל סידי-לוי

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור עבודות מקוריות:

המאמר בוחן את מושג דחף המוות בכתיבתו המאוחרת של פרויד ובפסיכואנליזה הצרפתית העכשווית, בכתביהם של לפלאנש, רוזנברג וגרין. תוך שימת לב לסגנון הכתיבה של פרויד נקשר תיאור הדחף מ־ 1933 למימד התהוותו סביב המושקעות באובייקט ובזמן. תיאור הניגוד בחיי הדחפים מציג את דימוי המגמה של הדחף כתשתית גוף־נפשית המתפרשׂת בין ריבוי המטרות של דחף החיים למונוטונית של דחף המוות. לסיום, השוואה בין כתבי ההוגים הניאו־פרוידיאניים מראה שהמודלים העכשוויים מציגים תיאוריַת דחפים תלת־קומתית המשלבת בין מיניוּת, פירוק ונרקיסיזם.
התמרות (transformations) בטיפול לפי תיאוריַת השדה הפוסט־ביוניאנית (עמ' 229-221)

רני לוי

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור עבודות מקוריות:

המאמר עוסק בתצורות של התמרות על פי תיאוריַת השדה הפוסט־ביוניאנית כפי שפותחה על־ידי אנטונינו פרו, המאמר סוקר את אופני ההתמרות שתיאר ביון, Rigid Motion Transformations, Projective Transformations, Transformations in Hallucinosis, וכן התמרות ב-O ו-K, ומתאר את מושג השדה וההתמרות המתחוללות בו לפי תיאוריַת השדה, transformation in play ,Co-Narrative transformations, ואלו הנכללות ב"אנסמבל החלום", ה-reverie התמונתי והסיפורי, התמרות בחלימה (transformations in dreaming), דיבור כחלימה (talking-as-dreaming), חלומות לילה וחלומות בעֵרוּת, שהם דרכים נוספות לחלימה, למחשבה ולעיבוד המציאות. עוד דן המאמר בהתמרות זעירות ובהתמרות שליליות, ונבחנות התמרות הבאות לביטוי לאורך טיפול או במהלך פגישה אחת. לבסוף אתאר את אופן ההתערבות המביא להתמרות אלו ואתן דוגמאות קליניות.
הפרעות אכילה כפיצול אנכי : אנורקסיה ובולימיה כמגזרים מודחים בעצמי (עמ' 236-230)

לירן רוגב

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור עבודות מקוריות:

במהלך ההיסטוריה המודרנית של הכתיבה הפסיכואנליטית בנושא הפרעות אכילה, ניתן למצוא התייחסות רבה לפונקציות הנפשיות הדומות, אך שונות, של המופעים האנורקטיים והבולימיים. עם זאת, רובן המכריע של התייחסויות אלו לא הציע מבט כוללני על האופן בו דפוסים אלה מהווים חלקים נפרדים, אך קשורים זה בזה בעצמי הפגוע, ואף שמבחינה קלינית יש עדויות רבות על דפוסים מעורבבים ומעבר בין אפיזודות אנורקטיות ובולימיות במהלך המחלה של מטופלות רבות, אנורקסיה ובולימיה נתפסות תיאורטית, קלינית ותרבותית, כדפוסי פתולוגיה נבדלים וכהפרעות פסיכיאטריות שונות ומובחנות זו מזו. במאמר הנוכחי — בהסתמך על תפיסת הפונקציות הנפשיות השונות של הפרעות אלו בהתמודדות עם צרכים וחסכים נרקיסיסטיים — אמשיג את המופעים האנורקטיים והבולימיים כמגזרי עצמי, המפוצלים בדומה להמשגתו של קוהוט את הפיצול האנכי בעצמי.
מעבר לקשת: פחד מהתמוטטות, שינוי קטסטרופלי והלא־מודע שאינו מודחק (עמ' 245-237)

אבנר ברגשטיין

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור עבודות מקוריות:

גם ויניקוט וגם ביון מהדהדים את פרויד עצמו שטען כי הלא־מודע כולל הרבה מעבר ללא־מודע הדינמי או המודחק. ויניקוט כותב על הפחד מהתמוטטות והמשיכה אליה ואילו ביון על השינוי הקטסטרופלי והפחד מפניו. אזור החפיפה ביניהם הוא המפגש עם החוויה הלא־מודעת שאינה מודחקת, זו שאינה יכולה להירשם בנפש, אשר נותרת בלתי־נגישה. הן ההתמוטטות והן השינוי הקטסטרופלי כרוכים בחוויה פרדוקסלית, סזוריאלית, שנחווית לראשונה ב'כאן ועכשיו' של המפגש האנליטי ובו־בזמן עשויה להדהד חוויה מהעבר, כזו שקרתה אך לא נחוותה. אולם ההתמוטטות שקרתה אך לא נחוותה אינה בהכרח אירוע מסוים בעל צורה שהתרחש בעבר, אלא עצם העובדה שטרם היה שם עצמי חזק דיו, המסוגל לשאת את המפגש עם מציאות מציפה, מעבר ליכולתו להעלות על הדעת. לפיכך, כדרך להרחיב את יכולתו של האדם לשאת את הכאב הכרוך במפגש עם מציאות סבוּכה באין־סוֹפִיוּתַהּ, הנחווית מעבר להשגתו, מְכוּוֶנת האנליזה לא בהכרח למפגש עם התכנים, קשים ככול שיהיו, בעברו של המטופל, אלא להרחבת הפונקציה הנפשית, באמצעותה יכול האדם לפגוש את המציאות ולהעניק לה פשר ומשמעות.
הורה בפרוזדור — מחשבות על טיפול בהורים ומתבגרים (עמ' 253-246)

פרופ' ירי גביעון

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור עבודות מקוריות:

להורים תפקיד מרכזי בעיצוב האישיות וקשייו ההתפתחותיים של המתבגר לאורך כל שנות ילדותו, ולא פחות מכך, גם באלו הנוכחיות, מה שהופך את ההורים לשותפים לטיפול הנפשי בילדיהם המתבגרים. כחלק מתהליך גדילת המתבגר נדרשות טרנספורמציות בקשר בין ההורה למתבגר. כך, המתבגר בונה את הוריו כהורים למתבגר וההורים בתהליך של 'חזרה גנרלית' מסייעים לילדם לעבור את תהליך ההתבגרות ולראותו גם כמבוגר לעתיד. בתהליך אינטרסובייקטיבי זה, האפשרות
לשאת עמימות והתהוות היא קריטית ולהורה תפקיד מרכזי בכך. מאמר זה מעלה סוגיות רלוונטיות הנוגעות לתהליך אינטרסובייקטיבי זה בהמשך להמשגת אוגדן על ההורה כאובייקט מעבר אדיפלי. ההורה מזהה מחד, את מורכבות השלב, ומאידך, רואה במתבגר את המבוגר שיתהווה מבלי להאיץ תהליך זה או לכפות פתרונות כוזבים. כדי לאפשר זאת יש חשיבות לכך שההורים יהיו חלק מתהליך הטיפול שעובר ילדם.
תורת היחסות הפרטית : על החיים הכפולים שאין לנו אלא לחיותם (עמ' 261-254)

אילת רז

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור עבודות מקוריות:

בספרו, "החמצה — בשבח החיים שלא נחיו", מציע אדם פיליפס שחווית חיינו המתממשים, האמיתיים, החיים שאנו חיים, מוגדרת בחלקה, אם לא ברוּבה, על־ידי מה שהוחמץ. עבורו, כל בחירה ופעולה שנלקחה, היא אפשרות אחת מני רבות שעמדו או לא עמדו בפנינו ולכן הפכה לחיים שאנו חיים. מכאן, שלעולם אנו מצויים בתווך שבין חיינו הממשיים לשלל החיים שיכלו להיות שלנו, לטוב ולרע. במאמר זה אסקור את מושג 'החיים שלא נחיו' כפי שניסחוּ פרום, אוגדן ופיליפס, אתייחס למרחב הדיאלקטי המצוי בינם לבין החיים שאנו חיים, ואציע את המושג ׳חיים מעבריים׳, המסמן את האפשרות לחוות ניואנסים ואפשרויות מן החיים שלא חיינו, לשזור אותם לתוך חיינו ובכך להעשירם ולהרחיבם.
בין דימום חיצוני לפנימי: על טראומה מינית וטראומה קדומה (עמ' 269-262)

מיה הולץ אבי־גיא

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור תיאור מקרים:

מאמר זה בוחן קשר בין טראומה מינית לטראומה קדומה יותר אצל מטופלת נפגעת טראומה מורכבת בילדות. מתוארת מערבולת סוחפת המתפתחת בקשר טיפולי עם נפגעת טראומה מינית, כשהאפשרות היחידה לשרוד אותה היא דרך הסכמה להיסחף יחד, להתמסר לחווית ההתמוטטות המוקדמת, ולחוות, לראשונה בטיפול, טראומה קדומה שהתרחשה ולא נחוותה. המאמר מתאר את העבודה באזורי הפגיעה המינית הקשה והמדממת, ואת התפתחות הטיפול תוך היחשפות הדרגתית של הטראומה הקדומה והבלתי־ידועה ו'הדימום הפנימי' והנסתר, המהווים ביטוי לעצמי־הקדום, שקרס טרם כינון האני ללא ייצוג וסימבוליזציה. בעזרת המודל של הפסיכואנליטיקאי הבלגי ר. ורמוט, מתוארת התפתחות העבודה הטיפולית לעבר אזורי הטראומה הקדומה, דרך המעבר לרמת חיבור מטפל־מטופל אחדותית באזורים אלה (transformation in O).
'החור שבקיר' — החזקה נפשית והבתים שבהם אנו חיים (עמ' 276-270)

ד"ר בשמת קליין

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור תיאור מקרים:

במאמר זה אתבונן על היבטים שונים של ההחזקה הראשונית ובאופן שבו היא מתבטאת במרחבים האסתטיים המקיפים את האדם מלידתו ולאורך חייו, וספציפית במרחב המגורים. אחקור נושא זה בהתמקדות במקרֵי היעדר מוקדם של מעטפת נפשית מחזיקה ומולם אעמיד בתים ממשיים והיחסים מולם. אתאר בהם את התנועה הדו־כיוונית בין פנים לחוץ — מתי אדם פונה לסביבה הפיזית בציפייה שתתקן חורים נפשיים? מהי יכולת הריפוי של המרחב האדריכלי ומתי הוא מחורר ופוגם במצע הנפשי? אתייחס להבדלים בין ניסיונות אדפטיביים לפתולוגים לתיקון חורים במעטפת הנפשית באמצעות החלל הפיזי באמצעות דוגמאות קליניות וספרותיות.
אי אפשר לעזוב מקום לפני שהגעת אליו : עבודה עם רגשות בטיפול (עמ' 284-277)

ד"ר הדר פישר

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור מחקר בפסיכותרפיה:
מדור מחקר בפסיכותרפיה של "שיחות — כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה" שמח לארח את ד"ר הדר פישר, פסיכולוגית קלינית מומחית ופוסט־דוקטורנטית ב- Harvard Medical School ובבית החולים McLean. מחקריה מתמקדים בתפקידם של תהליכים רגשיים באטיולוגיה ובטיפול בהפרעות נפשיות, עם דגש מיוחד על דיכאון.
ד״ר פישר זכתה בפרסים: Bergin and Garfield Emerging Scholars Award, של האגודה הבין־לאומית לחקר הפסיכותרפיה (SPR) וכן בפרס מטעם Harvard Medical School ובמענקים מטעם American Psychological Foundation ומטעם האגודה הבין־לאומית למחקר בפסיכותרפיה. עבודת הדוקטורט שלה בהנחיַת פרופ' טוביה פרי ופרופ' דנה אציל סלונים התמקדה בחשיבות העבודה עם הרֶגש בטיפול דינמי. פוסט הדוקטורט הראשון שלה בהנחיַת פרופ' סיגל זלכה מנו ופרופ' צבי ריס מאונ׳ חיפה עסק בדפוסים ותהליכים של רגש בטיפול בדיכאון.
המדור יעסוק בהמשגת העבודה עם רגשות בגישות טיפוליות שונות ומתוך עמדה
טרנס־תיאורטית, תוך התמקדות בארבעה מימדים של רגשות המשותפים לכלל גישות אלו: עוררות רגשית, חוויה רגשית, מוּדעוּת רגשית ועיבוד רגשי. הסקירה תציג מחקרים הבוחנים את האופן שבו מימדים אלה מופיעים בטיפול, את יחסי הגומלין שלהם עם מִשתנֵי הקֶשר הטיפולי ועם תוצאות הטיפול, ואת דרכי העבודה הטיפוליות עימם. סיכום הסקירה והדגמה קלינית יציעו מבט־על מסכם אודות הידע המחקרי על עבודה עם רגשות בטיפול, מה הוא מלמד אותנו לגבי התערבויות טיפוליות, הקשר הטיפולי והתפקיד הישיר והעקיף של המטפל ביצירת סביבה טיפולית שמאפשרת עבודה רגשית יעילה.
דמויות בפסיכותרפיה: פרופ' קרלו שְׁטְרֶנְגֶר, 2019-195 (עמ' 290-285)

פרופ' אליעזר ויצטום וד"ר יעקֹב מרגולין

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור דמויות בפסיכותרפיה:

פרופ' קרלו שטרנגר היה אדם מיוחד במינו: פסיכולוג, הוגה דעות ופובליציסט, וקשה להגדירו במילה אחת. הוא היה מרצה לפסיכולוגיה ולפילוסופיה באונ׳ העברית בירושלים ועבר בהמשך לאונ׳ ת״א בה כיהן כפרופסור מן המניין לפסיכולוגיה ולפילוסופיה בביה״ס למדעי הפסיכולוגיה ובמכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות; כן היה עמית מחקר בכיר במרכז לחקר הטרור באונ׳ ניו יורק, במועצה המייעצת המדעית של קרן זיגמונד פרויד בווינה, וחבר בסמינר לפסיכואנליזה קיומית בציריך. מחקריו עסקו בהשפעת הגלובליזציה על משמעות וזהות אישית וקבוצתית. הוא פרסם מאמרים מקצועיים ופוליטיים בארץ ובעולם, כתב מספר רב של ספרים, היה אדם ידען ודעתן שנהנה להתווכח, אינדיווידואליסט קיצוני וסקרן בלתי נלאה, ובמשך שנים רבות טיפל בקליניקה הפרטית שלו בת״א. אומנם ראה עצמו כאליטיסט בעולם ערכיו, שהיו הנאורות והליברליזם, אולם נהג לשוחח עם בני אדם ב׳גובה העיניים׳, להתווכח על רעיונות ולהגן בתוקף על ערכיו והשקפותיו. הוא שימש במשך עשור כחבר הוועד המנהל של "אמנות לעם", ארגון ללא מטרות רווח, המביא את מיטב האמנות הישראלית לערי הפריפריה בארץ. כן שימש כיועץ בכמה סדרות דוקומנטריות והופיע לעתים קרובות בטלוויזיה כפרשן לענייני פסיכולוגיה, תרבות ונושאים פוליטיים. בגיל 46 נישא לתלמידתו לשעבר, פרופ' יוליה אלעד־שטרנגר. בן 55 לקה בסרטן מיתרי הקול, ובאוקטובר 2019 , בגיל 61 , הלך לעולמו, מוקף באוהביו, ונטמן בטקס חילוני בבית קברות בנתניה. כנס לזיכרו נערך באונ׳ ת״א ב־ 25.10.2021.
ספה וחברה: מרחבים פסיכואנליטיים \ שמואל ארליך (עמ' 294-291)

פרופ' מירב רוט

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור ביקורת ספרים.
מלחמות יצרים בנפש האדם ובנפשם של גיבורי ספרות \ מירב רוט (עמ' 297-294)

ד"ר רינה לזר

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור ביקורת ספרים
פסיכואנליזה ופתולוגיה: פרויד והחשיבה המדעית \ ציפי בן עמי (עמ' 298-297)

ד״ר חני מן שלוי

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור ביקורת ספרים
על הטכניקה: הרצאות מאת מלאני קליין \ מלאני קליין (עמ' 301-299)

הדר קמפינסקי שוייצר

כרך ל"ח, חוברת 3

2024

מדור ביקורת ספרים

כרך ל"ח - חוברת 3

לפי מדיניות אתר ״שיחות״ המאמרים בחוברת זו יהיו זמינים להורדה לאחר שנה ממועד פרסום החוברת

כרך ל"ח חוברת 3