לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ה - חוברת 2
אפריל 2021
לחוברת הקודמת
כרך ל"ה, חוברת 2, 2021
הדרכה בפסיכותרפיה ומה שמעבר לה
פרופ' יונה טייכמן
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
ההדרכה מלווה את תהליך הכשרת המטפלים מתחילתו ובהמשך ברמות שונות של העבודה המקצועית. מטפלים רבים מעריכים את ההדרכה כחלק חשוב מהכשרתם או מעבודתם. לאחרונה, עם ההתעניינות בכשירות מקצועית ובתוצאות החיוביות והשליליות של טיפול, גברה גם ההתעניינות בהדרכה. במוקד העניין נמצאות שאלות בדבר התוכן, התהליך, התרומה לתוצאות, הפרדיגמות, המחקר והאתיקה הקשורה בהדרכה. התחום עשיר בספרות תיאורית, אולם המחקר נמצא בצעדיו הראשונים. פיתוח של כלי מדידה אמינים ותקֵפים המעריכים היבטים שונים של הדרכה זכה גם כן לתשומת לב. התפתחויות נוספות הקשורות בהערכה יתרמו לקידומו של התחום. נושאים הדורשים תשומת לב הם יישומים טכנולוגיים להדרכה מרחוק, הכשרה ותמיכה במדריכים והתאמתו של הקוד האתי למציאות משתנה ורב־תרבותית.
הורדת המאמר
ה-MATRIX : כלי מושגי לארגון תיאוריות ולחקר פסיכותרפיה פסיכודינמית
מור בר, עמית סעד, תמיר גור, יאיר ויהראוך, שחר ילון, הגר לבון, ספיר סעד, שלמה מנדלוביץ'
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
מאמר זה מבקש להציג את ה־MATRIX - — כלי מחקר חדשני לניתוח תוכנן המורכב של שעות טיפוליות בפסיכותרפיה פסיכודינמית. השימוש בו מאפשר לתרגם את החומר הקליני במלואו לרצפים של קודים פשוטים אך משמעותיים, אשר מקֵלים על זיהוי של ׳אירועים׳ שונים בתוך השעה הטיפולית, תוך איפיונם, ניתוחם וחקר הרצף שלהם. זאת ועוד, ה־MATRIX מציע מבנה אינטגרטיבי לארגון השפע והריבוי התיאורטי בשדה הפסיכודינמי, וכן מאפשר חיבור בין המימד התיאורטי למימד האמפירי־סטטיסטי במחקר בפסיכותרפיה. במאמר הנוכחי נתרכז בנגזרות השימושיות יותר של ה־MATRIX. נִסקור את יישומיו המחקריים של הכלי, המתמקדים באיפיון וניבוי של תוצאים טיפוליים, וכן ביישומיו הקליניים, אשר בכוחם לסייע בניהול מיטבי יותר של שעות טיפוליות. שימושיו הקליניים של הכלי יודגמו בניתוח מקרה.
הורדת המאמר
בין ידיעה לאינטואיציה – מפרויד ועד ביון
אבנר ברגשטיין
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
אנסה במאמר זה ללכוד את תרומתו של ביון לפרקטיקה הפסיכואנליטית, ובה־בעת להתחקות אחר שורשי חשיבתו אצל פרויד. בניסיון להעניק משמעות לחוויה הרגשית שמעולם לא זכתה לייצוג בנפש, וכדי להתקרב אל הלא־מודע שאינו מודחק, ביון מפציר בנו שנקשיב באמצעות האינטואיציה, מעֵבר למה שנאמר, ונשמע את חווית המטופל מבעד ל'רעש' מחריש האוזניים של המילים שנאמרות. אנסה להמחיש את האינטואיציה בְּפסיכואנליזה כאותו הלך־רוח פתוח, בלתי־משוחד, שאינו אחוז בעוגנים חיצוניים, שמאפשר ל־mind של האנליטיקאי ללכוד את רסיסי החוויה הרגשית, שאומנם מופיעים כנְשוֹרֶת של רשמֵי חושים, אך מחייבים את האנליטיקאי ללכת אל מעֵבר למה שנתפס באמצעות החושים, ולפגוש אט אט את המשמעות של רשמים אלה, ולהתקרב אל עֵבר מחוזות נפשיים בלתי־ניתנים לייצוג ולביטוי.
הורדת המאמר
גוונים של שחוֹרוּת: גזע, יחסי כוח ונקודות עיוורון בפסיכותרפיה פסיכודינמית
טלי סמני, גילי כץ-בן שפר
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
במאמר נדון בנושא האתניות בטיפול פסיכולוגי, מתוך חוויותינו האישיות כפסיכולוגיות קליניות — מזרחית ויוצאת אתיופיה — שזהותן מורכבת: מחד, ׳שחורוּתנו׳ אינה נמנית על הקבוצה ההגמונית; ומאידך, שייכותנו לקבוצת המטפלות הקליניות, קבוצה הגמונית, פריווילגית ׳לבנה׳. נתאר את המורכבות במפגשים עם מטופלות* מקבוצה אתנית דומה לזו שלנו, ונבחן כיצד זהותנו המורכבת משפיעה ומושפעת בטיפולים מתוך מסגרת חשיבה התייחסותית. בהמשך למושג ׳עיוורון לבן׳, נבחן נקודות עיוורון ׳שחורות׳ שלנו ואת השפעותיהן עלינו ועל הקשר הטיפולי. מפגשים אלה היו משמעותיים בהתפתחות האישית והמקצועית שלנו ובכינון הזהות הסובייקטיבית שלנו ואנו סבורות שגם של מטופלותינו. סוגייה זו, על מורכבותה, דורשת למידה נוספת, חשיבה והעמקה בשיח הטיפולי.
הורדת המאמר
הבית הפסיכו־גיאוגרפי: מודל לעבודה פסיכואנליטית עם ייצוגי בית המגורים כאובייקט פנימי/חיצוני
ד"ר סיגל עדן אלמוגי
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
התיאוריות הפסיכואנליטיות מיעטו להתבונן בבית הפיזי כבעל חשיבות במבנה ובהתפתחות הנפשית של הפרט, והוא הפך ל'נוכח נפקד' בשיח הטיפולי. במאמר אציע מודל תיאורטי וקליני: 'הבית הפסיכו־גיאוגרפי', המייצג מערכת יחסים בין הבית הפיזי לייצוגיו הפנימיים בעולם הנפש. המודל בוחן ומרחיב הנחות יסוד פסיכואנליטיות: בית הילדות מוצג כהרחבה של 'ייצוגי האובייקט' ההוריים, שהופנמו בתחילת החיים. ייצוגיו נחשפים דרך זיכרונות חושיים, מתוך בחינת היותו 'סביבה מחזיקה', ובאמצעות אַפקטים 'אלביתיים'. לאורך החיים הופך הבית למראה ולאובייקט להשלכות של ייצוגיו הפנימיים, באמצעות 'עשיית בית'. המרחב המתקיים בין ייצוגי הבית הפנימיים לבין הבית הפיזי/חיצוני מוצע כ'מרחב פוטנציאלי'. אתאר תהליכים אלה בליווי דוגמה קלינית ודיון המדגים שימוש במודל הבית הפסיכו־גיאוגרפי בעבודה הקלינית. בטיפול הופכת גם הקליניקה למעין בית, ולמרחב חלימה פסיכו־גיאוגרפי משותף.
הורדת המאמר
שער הרחמים : על נוכחות זולתעצמי בליווי מטופלים נוטים למות
מיכל ניובורן
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
במאמר זה איעזר בהגות של פסיכולוגית־העצמי כדי לחקור את עמדת המטפל המבקש ללוות משפחה שאחד מחבריה נוטה למות. מתוך סקירת מושגים תיאורטיים והתבוננות בדוגמאות קליניות וספרותיות, אציע כי נוכחותו של זולתעצמי, המלווה את העצמי לקראת סיום חייו, דומה במהותה לנוכחות זולתעצמי המקיימת את העצמי בראשית התהוותו. נוכחות זו קרויה בפי: "היענות־רחמית", משום שהיא בעלת איכויות של מצע רחמי, מצע שבמהותו מתרחב ומפנה מקום למען קיום הוויתה של עצמיות נטולת צורה מוגדרת. אמשיג במאמר את הפונקציה כפולת הפנים של 'ההיענות־הרחמית', ואדגים כיצד היא מסייעת בכינון מרחב המשמר את רצף ההוויה של הנוטה למות ושל בני משפחתו גם לאחר המוות.
הורדת המאמר
בין תשעים למאה ואחת : אתגרי הזיקנה המאוחרת והטיפול בה
ד״ר ליאורה בר־טור
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
המהפכה הדמוגרפית מציבה אתגר גדול לאנשי בריאות הנפש ששבויים עדיין בדעות קדומות ורתיעה מטיפול פסיכולוגי באוכלוסייה הזקנה ובעיקר בזיקנה המופלגת. בשלב מאוחר של החיים, מעבר לגיל 90 הולך ומופר האיזון שבין רווחים להפסדים, בין צמיחה לדעיכה. זה תהליך, שיותר מכל שלב אחר במעגל החיים, כרוך בשינויים, באובדניים, בפרידות. ניתן לראות בו מסע של הישרדות שמחייב כוחות רבים, כדי להדוף לחצים ולהסתגל למציאות שהולכת ומשתנה. אולם יש בו גם אפשרות לצמיחה ולהתפתחות, לעושר פנימי רב שמאזן את העולם החיצון המתכווץ ומכאן גם לחוכמה, לשלווה, ובעיקר לשחרור ולרגיעה. הטיפול הפסיכולוגי עשוי להיות ההזדמנות האחרונה המשמעותית להתמודדות עם פרידות ואובדנים, אך גם למפגש פנימי עם העצמי המשוחרר מכבלי הגיל והגוף שיכול לנוע על כל טווח החיים. אביא כדוגמה מטופלת שהחלה טיפול פסיכולוגי קרוב לגיל 90 והיא היום בת מאה ואחת. בזיקנתה המאוחרת מצאה שלווה ורווחתה הנפשית השתפרה באופן ניכר. אציג את פרדוקס הרווחה הנפשית של בני המאה ואתגרי הטיפול הפסיכולוגי בזקנים ביותר.
הורדת המאמר
סוד הדבר בכיסויו : קריאה משווה בתיאור המקרה ובממואר של "איש הזאבים"
ד״ר ענת צור מהלאל
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
במאמר אציע קריאה משווה בתיאור המקרה הקָנוני של פרויד "מתולדותיה של נוירוזת ילדות" ובממואר שנכתב על־ידי הדמות העומדת במרכז תיאור המקרה, סרגיי פנקייב, הידוע בשם ׳איש הזאבים׳. הקריאה שאציע מתמקדת במארג המשמעויות המורכב האצור בפעולת הרמת המסך. הסימפטום הנוירוטי של המסך אל מול עיניו של המטופל פוּרש על־ידי פרויד כשִחזור של לידתו בתוך "כיפת המזל" (Glückshaube), המילה הגרמנית לשיליה או שק מי השפיר עמו המטופל יצא לעולם. המסך מוצג כאובייקט אמביוולנטי עבור פרויד ופנקייב שנמשכים לרעיון האמת האבסולוטית שלכאורה נמצאת מאחורי המסך, אך בה־בעת לא מפסיקים להטיל בו ספק. עבור פרויד, הפסיכואנליזה מציגה את תהליך הסרת המסך, אך המטופל שלו — פנקייב — נותר עבורו לאורך השנים חידה לא מפוענחת. בכרך שהוקדש לזהותו כ׳איש הזאבים׳, יצר פנקייב טקסט אוטוביוגרפי שנמנע בכוונה מלספר את סיפורו שלו־המטופל, וכך סיפור זה נותר מאחורי מסך. הפרדוקס המגולם בהרמת המסך נדון בהֶקשר לחשיבָתו של ולטר בנימין בדבר האמת או היופי כסוד הדבר בכיסויו.
הורדת המאמר
האם הברית היא טיפולית לכשעצמה? תשובות חדשות מחזית המחקר בתחום
פרופ׳ סיגל זלכה־מנו
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
פרופ' סיגל זלכה־מנו מכהנת כפרופסור מן המניין לפסיכולוגיה קלינית בביה״ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שם היא גם עומדת בראש המעבדה לפסיכותרפיה. מחקריה של פרופ' זלכה־מנו מתמקדים בשאלות כיצד ניתן לקבוע עוד לפני תחילת הטיפול מי יִתרם מאילו טכניקות טיפוליות, ומה הם המכניזמים שמביאים לשינוי טיפולי בעבור כל מטופל/ת. היא פרסמה למעלה ממאה ועשרים מאמרים בתחום זה בבמות פרסום מובילות. היא משמשת כעורכת־חברה בכתב העת Journal of Counseling Psychology, וכן ערכה גיליונות מיוחדים על גישות אינטרדיסיפלינריות למדידת תהליכי שינוי בפסיכותרפיה, ולהתאמה אופטימלית של טיפולים לכל מטופל/ת בכתבי העת Journal of Consulting and Clinical Psychology ו-Journal of Counseling Psychology.
פרופ' זלכה־מנו זכתה במיגוון רחב של פרסים על תרומתה וחדשנותה המחקרית, כולל פרסים מהאגודות הבינלאומיות Society for Psychotherapy Research, American Psychological association, ו-Society for the Exploration of Psychotherapy Integration. מחקריה זוכים למימון ממיגוון רחב של קרנות מחקר לאומיות ובין־לאומיות, כולל הקרן הלאומית למדע, הקרן הבין־לאומית ארה"ב־ישראל, קרן צוקרמן, קרן JOY, ה-APA ועוד.
אנו מתכבדים להביא את רשימתה של פרופ' זלכה־מנו למדור המחקר של "שיחות״ — כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה — בה תסקור את חזית המחקר העוסקת בברית בין המטפלים למטופלים בפסיכותרפיה ותבקש לענות על השאלה: "האם הברית היא טיפולית כשלעצמה?"
הורדת המאמר
דמויות בפסיכותרפיה: נתן דורסט, 2012-1930
פרופ' אליעזר ויצטום וד"ר יעקב מרגולין
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
נתן דורסט היה פסיכולוג שניצל מאֵימֵי השואה לאחר שהסתתר כילד במשך שנים אחדות במקומות מחבוא בהולנד. הוא שיקם את חייו האישיים ובמקצועו הטיפולי סייע לרבים מניצולי השואה ובני משפחותיהם. הוא גם היה בין המארגנים שהקימו עמותות וארגונים למתן סיוע נפשי וחומרי לשורדי השואה, כאשר הארגון הבולט בהם הוא "עמך", הממשיך ופועל עד היום במשך ארבעה עשורים לרווחתם הנפשית והפיזית של הניצולים. לצד הרצאותיו שנתן במסגרות אקדמיות במוסדות שונים ולקהל הרחב, הוא פרסם מאמרים בספרות המקצועית, וכן התראיין באמצעי התקשורת בארץ ומחוצה לה על תחומי עבודתו ומחקריו.
הורדת המאמר
ביקורת ספרים - איזון נפשי ושינוי נפשי : אסופת מאמרים מאת בטי ג'וזף
הדר קמפינסקי שוייצר
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
איזון נפשי ושינוי נפשי
אסופת מאמרים מאת בטי ג'וזף
עריכה מדעית: רות וינברג
תרגום מאנגלית: יעל קצבוי
תל־אביב: תולעת ספרים, 2020 , 274 עמ׳.
ביקורת ספרים - Reading Freud's Patients: Memoir, Narrative and the Analysand
מיכל בן־נפתלי
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
ANAT TZUR MAHALEL
Reading Freud's Patients:
Memoir, Narrative and the Analysand
London & New York: Routledge/The History of
Psychoanalysis Series, 2020, pp. 207.
ביקורת ספרים - שתי וערב — פסיכואנליזה, אמנות ותרבות בעריכת הילית אראל־ברודסקי
רועי סמנה
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
הילית אראל־ברודסקי (עורכת)
שתי וערב — פסיכואנליזה, אמנות ותרבות
תל־אביב: רסלינג, 2020 , 324 עמ'.
ביקורת ספרים - הפיתוי האתי של המצב האנליטי : על המקורות הנשיים־האימהיים של האחריות כלפי האחר
רפי ישי
כרך ל"ה, חוברת 2
2021
ויויאן שטרית־וטין
הפיתוי האתי של המצב האנליטי
על המקורות הנשיים־האימהיים של האחריות כלפי האחר
ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2019 , 234 עמ'.
