כרך כ"א, חוברת 3,

במאמר זה ננסה להראות כי עיצובו של האדם בתוך ההקשר האנושי האינטרסובייקטיבי בו הוא מתקיים ומתפתח מתהווה מתוך הדיאלקטיקה בין אחדות ומותאמות לבין שוני והיכולת להפתיע. מנקודת מבט כזו ניתן להבין, בתוך עולם המושגים ותפישת האדם האינטרסובייקטיביים, את מהותן של חווית הפחד והיחידות. בעוד המפגש אני-אתה הוא במהותו ריקוד של מגע, התאמה ויצירה הדדית, הרי שהתיאוריה והחוויה ההקשרית-התייחסותית מקבלות את מלוא משמעותן רק בהיותן כוללות גם את חווית היחידות שמקורה בשוני ובנפרדות. כאשר האפשרות לקיומו של שוני מאוימת, נוצרת ההיבלעות בתוך המגע והנסיגה לתוך מפגש אני-לז קפוא וחסר תנועה. התבוננות במצבו הטרגי של אדיפוס מוצעת להמחשת המתרחש במתח דיאלקטי זה והסכנות הטמונות בקריסתו.