לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך כ"א - חוברת 3,
יוני 2007
לחוברת הקודמת
כרך כ"א, חוברת 3, 2007
החלום הוא מילוי משאלה - זיגמונד פרויד
ד"ר רות גינזבורג
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
תרגום לעברית : ד"ר רות גינזבורג
ללא תקציר.
הורדת המאמר
אנו ישנים ולִיבֵּנוּ ער : מפת הדרכים של פרויד
ד"ר רות גינזבורג
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
ללא תקציר
הורדת המאמר
חבל הטבור של הפסיכואנליזה
ד"ר ערן רולניק
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
ללא תקציר
הורדת המאמר
החלום בפסיכואנליזה אחרי פרויד : תמורות , תפניות והמשכיות
פרופ' רבקה אייפרמן
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
כיצד התייחסו הדורות הבאים של הפסיכואנליטיקאים למודל של פרויד, כפי שהותווה ב"פירוש החלום" ? במאמרי אעמוד על יחסם של הפסיכואנליטיקאים שלאחר פרויד למודל זה. אגע בכמה התפתחויות שחלו בהשקפות על מהות החלום, ובדרכי העבודה על חלומות בעת טיפול. יש בהן תפיסות שהן בבחינת המשך לדרכו של פרויד, ואחרות שפנו מהותית לדרך אחרת. תחילה אעלה כמה השקפות לגבי החלום, לגבי מעמדו בפסיכואנליזה ולגבי שיטת הפירוש שלו בעשורים הראשונים שלאחר מות פרויד. בהמשך אדון בהבדלים עקרוניים בין תפיסת החלום לפי פרויד כביטוי נפשי שיש לו משמעויות נתונות שאפשר לגלותן, ובין העמדה ההרמנויטית הפסיכואנליטית, הרואה את משמעויות החלום כמשמעויות המוקנות לו על ידי מפרשיו, ונוצרות בתהליך של אינטראקציה בין-אישית בין החולם למטפל. בעקבות זאת אציג את שאלת התשתית להנחה הפרוידיאנית, שלחולם יש נגישות במצב עֵרות, ואדון בביסוס האפיסטמולוגי של ההנחה. תשתית זו חיונית לכל עמדה המניחה קיום משמעות נתונה – לא רק לעמדה הפרוידיאנית. אציג שתי עמדות כאלו, שיש בהן תפניות מהותיות מן העמדה הפרוידיאנית והטוענות - כל אחת לפי דרכה – שהחלום הוא ביטוי עצמי שאינו נדרש ואינו נענה לפירושים, או שהוא בגדר חוויה אותנטית ישירה. אסיים בהתפתחויות שחלו בתיאוריה של החלום וביישומה אצל ממשיכי פרויד הקרובים יותר להשקפותיו. לצד הכללות – אולי גם הכללות יתר - שהן בטבעה של סקירה קצרה, אציג דוגמאות ספציפיות מן הספרות המקצועית כדי להבהיר את המשתמע מן העמדות השונות בעת יישומן בפרקטיקה הפסיכואנליטית.
הורדת המאמר
פנים אחרות לחלום: על שינוי בהבנייתו-מחדש של חלום במהלך טיפול
ד"ר אודי בונשטיין
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
מטרת המאמר היא בחינת האפשרות לניטור ההעברה ותהליכי התפתחותם של מערכים נפשיים בעזרת הדרך בה מטופלים מבנים-מחדש את חלומותיהם. לאחר הצגת השימושים הקליניים הנוגעים לאפשרויות בחינתם של הישגים התפתחותיים במהלך הטיפול, יידונו שני נושאים. האחד ידון בחלום כבתופעה תקשורתית/התקשרותית, המתייחסת לאופן בו מובא החלום למפגש בתוך הקשר אינטרסובייקטיבי. האחר ידון בהערכת התהליך הנפשי שעובר המטופל כפועל יוצא של התייחסות מחודשת לאותו חלום, הנזכר כעת באופן שונה. סיפורו של ש"י עגנון, "פנים אחרות", יהווה מקור נוסף לבדיקתם של תהליכי השינוי שעובר הגיבור (והקורא), הנוצָרים ומשתקפים בהבניה המחודשת של זיכרונותיו. הרעיונות המובאים במאמר יידונו מנקודת מבט אינטרסובייקטיבית, הרואה את הדיאלוג האנליטי בין מטפל למטופל כמתקיים בו-זמנית בין שני היבטים של העצמי: העצמי היוצר והעצמי המפרש.
הורדת המאמר
כשהמטפל/ת חולה : האם תשרוד ההכלה במרחב שבין 'גוף ראשון' ל'גוף שלישי' , בין פנטזיה למציאות ובין חיים למוות ?
דבורה פלורסהיים
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
מעטים הכותבים הדנים במטפל כאדם ובאופן שבו חוויות טראומטיות הנוגעות בחיים ובמוות שלו משפיעות על הטיפול והמרחב הטיפולי. מאמר זה עוסק ב'גוף ראשון', ו ב'גוף שלישי', בדילמות טיפוליות, אנושיות ואתיות מהותיות שמתעוררות עקב מחלה קשה ומאיימת על החיים של המטפלת. דילמות אלו הן מעבר לשאלות הנוגעות לחשיפה עצמית, שבמרבית החומר התיאורטי העכשווי תופסות את מרכז הדיון. העימות עם המחלה והמוות הפוטנציאלי מגרה בשני המשתתפים בדיאדה הטיפולית תגובות עוצמתיות ופנטזיות שמאיימות להטיל את התהליך לתוך כאוס; במרחב שהיה אמור להיות מוגן מתחוללת דרמה של מלחמה על החיים; היכולת לשמר את המרחב ה'אשלייתי' ואת ההכלה מאוימת, ו'מציאויות' שונות דולפות או חודרות לתוך מרחב מוגן ושמור זה. בנסיבות כאלו נפגע המרחב של המטפל לנוע בין היותו אובייקט – 'גוף שלישי' להיותו סובייקט – 'גוף ראשון' וההזדמנות של המטופל להתמסר לצורך שלו להיות סובייקט עשויה להיפגע. הדבר קשה במיוחד בתקופה שבה המטופל זקוק למטפל כאובייקט ורצוי שהמטפל 'ישים בסוגריים' את הסובייקטיביות של עצמו. במיוחד רציתי להאיר את הקושי, האימה והקרב יחד עם מטופלים שלא החלימו משליטתו של המוות בחייהם. עם כל זאת, נותרה התקווה שהתמודדות אותנטית עם מציאות טיפולית מורכבת יכולה להעצים את המטפל ואת התהליך הטיפולי, ולספק חוויה בין-אנושית משמעותית עשירה ומצמיחה.
הורדת המאמר
פסיכותרפיה במכון לאונקולוגיה - מחול המוות : מטופל ומטפל אל מול אימת החידלון
אביבה אייזנברג
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
ההתקדמות בתחומי המחקר והטיפול הרפואי בחולי סרטן מוצאת את ביטוייה גם בהארכת תוחלת החיים וגם בשיפור איכות החיים. אותם חולים חשוכי מרפא הסובלים ממחלה סופנית, אך אינם נמצאים עדיין בשלב הסופני, מהווים קבוצה בעלת איפיונים וצרכים ייחודיים המעמידה אתגר מורכב ומרתק למטפלים בהם. אף שאינה מדוברת כל העת, אימת המוות נוכחת ומשפעלת פחדי נטישה וחוויות של אובדן מן העבר ויוצרת יחסי העברה רבי עוצמה במטופל. במקביל, עולות אצל המטפל תגובות העברה-נגדית שמקורן בחרדה, תחושות אימפוטנציה ומשאלות אומניפוטנטיות. ההתעלמות מאלה עלולה לסבך את הטיפול ואילו פיענוח והבנה שלהם יכולים להעשירו ולהעמיק את הקשר הטיפולי. על אף הייאוש ותחושות חוסר התוחלת המאפיינים הרבה פעמים את החולה בתקופה הזו, מסע טיפולי בשלהי החיים עשוי להצית ולהאיץ תהליך של שינוי, צמיחה ומציאת משמעות, ולאפשר חיים יצירתיים במונחים 'ויניקוטיאניים'. במאמר מוצג טיפול שנמשך כמעט שלוש שנים באישה עם מחלה גרורתית סופנית. הטיפול התנהל באוריינטציה של יחסי אובייקט עם מימד אקזיסטנציאלי בולט.
הורדת המאמר
אמפתיה , אכפתיות והאתיקה הפסיכואנליטית
ליאורה גודר
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
בתרבות הטיפולית הרווחת מקובלת היום מוסכמה המזהה אמפתיה עם אכפתיות. בשם מוסכמה זו, המטפל נדרש להיות אכפתי – משמע אמפתי, או אמפתי – משמע אכפתי. בהשתרגות זו של האמפתיה והאכפתיות כרוכה טעות כפולה, גם לגבי המשמעות של אמפתיה וגם לגבי המשמעות של אכפתיות בהקשר האנליטי. המאמר דן בשאלות מהי בעצם אמפתיה ומהי בעצם אכפתיות ומה המשמעות של שתיהן בהקשר האנליטי.
הורדת המאמר
יחסי קורבן ותוקפן בקבוצה אנליטית
מיקי תודר-גולדין
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
המאמר עוסק בתהליך של עיבוד יחסי תוקפן-קורבן בקבוצה טיפולית אנליטית. מובאים בקצרה השינויים באופן הראייה והיחס של הפסיכואנליזה לקורבנוּת ותוקפנות, תרומתה של הקבוצה הטיפולית לסוגייה זו ותיאור מדגים של תהליך עיבוד יחסים אלה בקבוצה טיפולית אנליטית פוקסיאנית, שהתקיימה בשירות מבחן למבוגרים במשך שנתיים, בהנחית הכותבת. הנחית הקבוצה היוותה חלק מדרישות לימודים במכון האירופאי לאנליזה קבוצתית, כשהכותבת, במקביל לתפקידה כמנחה, משתתפת בקבוצה טיפולית קטנה וגדולה בהנחית אנליטיקאים קבוצתיים מחו"ל. יחסי קורבן-תוקפן, על רקע תקופת הפיגועים בארץ, היוו חלק ניכר מיחסי המשתתפים הישראליים עם המנחים מחו"ל. יחסים אלה קיבלו ביטוי מרכזי בעבודה הטיפולית בקבוצות הקטנות ובקבוצה הגדולה, באופן שיצר רובד נוסף להתבוננות ביחסי קורבן-תוקפן שהשתקף, הושפע והשפיע על הבנת התהליך והטיפול בו. במאמר אנסה להביא את המפגש בין מערכות אלו, ואת כוחה המיוחד, כמו גם את מגבלותיה של הקבוצה הפוקסיאנית, כמרחב להתמודדות עם מורכבות זו.
הורדת המאמר
כלל החיוב הכספי המלא לגבי פגישות מוחמצות בטיפול הפסיכואנליטי
נעמי קלנר
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
הכלל הפסיכואנליטי הקלסי – בן-בלי-שם עד כה – לפיו המטופל מחויב לשלם גם בעבור פגישות שמהן נעדר, בלא תלות בסיבת ההיעדרות הוא אחד מכללי היסוד הקשים ביותר ליישום של המסגרת הטיפולית. לנוכח קשיי יישומו של כלל זה מצד אחד, ולנוכח מיעוט הספרות המקצועית המסייעת באשר לכלל זה מצד שני, בא המאמר הנוכחי, ומטרתו לדון בחשיבותו של כלל-החיוב-הכספי-המלא מהיבטיו האתיים והתיאורטיים, באופן שיסייע למטפל המעוניין בכך להכיר את הכלל ולגבש עמדה כלפיו. המאמר כולל דיון נרחב בקשיי ישומו של הכלל, בשאלת הגינותו, ובחשיבותו כמרכיב מכונן של המערך הטיפולי הפסיכואנליטי.
הורדת המאמר
המטאפורה והחשיבה המטאפורית בטיפול
מיקי דורון , אלון יפה
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
המטאפורה מתגלה ככלי טיפולי שיש לו יכולת מיוחדת במינה לחולל שינוי בנקודות המבט, הן של המטופל והן של המטפל. במאמר זה ננסה לאפיין את המטאפורה, תחילה כמבע לשוני ואחר כך ככלי טיפולי, לבחון את כוחה ומגבלותיה בטיפול, ולהבין את הקשר בינה לבין תהליכי שינוי בגישות תיאורטיות שונות. נמחיש שימושים שונים במטאפורה ובחשיבה מטאפורית דימויית בדוגמאות קליניות, וננסה להבין את הפוטנציאל שיש להם בטיפול. התפיסה שעומדת בבסיס הדיון והדוגמאות היא של מרחב טיפולי משותף, בו נוטלים חלק המטפל והמטופל, ואשר בו צומחת ומתפתחת המטאפורה הטיפולית.
הורדת המאמר
משחק ופחד : הדיאלקטיקה בין אחדות ליחידות כיוצרת את מהות המפגש האנושי
ד"ר מיטשל בקר , בעז שלגי
כרך כ"א, חוברת 3,
2007
במאמר זה ננסה להראות כי עיצובו של האדם בתוך ההקשר האנושי האינטרסובייקטיבי בו הוא מתקיים ומתפתח מתהווה מתוך הדיאלקטיקה בין אחדות ומותאמות לבין שוני והיכולת להפתיע. מנקודת מבט כזו ניתן להבין, בתוך עולם המושגים ותפישת האדם האינטרסובייקטיביים, את מהותן של חווית הפחד והיחידות. בעוד המפגש אני-אתה הוא במהותו ריקוד של מגע, התאמה ויצירה הדדית, הרי שהתיאוריה והחוויה ההקשרית-התייחסותית מקבלות את מלוא משמעותן רק בהיותן כוללות גם את חווית היחידות שמקורה בשוני ובנפרדות. כאשר האפשרות לקיומו של שוני מאוימת, נוצרת ההיבלעות בתוך המגע והנסיגה לתוך מפגש אני-לז קפוא וחסר תנועה. התבוננות במצבו הטרגי של אדיפוס מוצעת להמחשת המתרחש במתח דיאלקטי זה והסכנות הטמונות בקריסתו.
הורדת המאמר
