כרך כ"א, חוברת 3,

המטאפורה מתגלה ככלי טיפולי שיש לו יכולת מיוחדת במינה לחולל שינוי בנקודות המבט, הן של המטופל והן של המטפל. במאמר זה ננסה לאפיין את המטאפורה, תחילה כמבע לשוני ואחר כך ככלי טיפולי, לבחון את כוחה ומגבלותיה בטיפול, ולהבין את הקשר בינה לבין תהליכי שינוי בגישות תיאורטיות שונות. נמחיש שימושים שונים במטאפורה ובחשיבה מטאפורית דימויית בדוגמאות קליניות, וננסה להבין את הפוטנציאל שיש להם בטיפול. התפיסה שעומדת בבסיס הדיון והדוגמאות היא של מרחב טיפולי משותף, בו נוטלים חלק המטפל והמטופל, ואשר בו צומחת ומתפתחת המטאפורה הטיפולית.