כרך כ"א, חוברת 3,

המאמר עוסק בתהליך של עיבוד יחסי תוקפן-קורבן בקבוצה טיפולית אנליטית. מובאים בקצרה השינויים באופן הראייה והיחס של הפסיכואנליזה לקורבנוּת ותוקפנות, תרומתה של הקבוצה הטיפולית לסוגייה זו ותיאור מדגים של תהליך עיבוד יחסים אלה בקבוצה טיפולית אנליטית פוקסיאנית, שהתקיימה בשירות מבחן למבוגרים במשך שנתיים, בהנחית הכותבת. הנחית הקבוצה היוותה חלק מדרישות לימודים במכון האירופאי לאנליזה קבוצתית, כשהכותבת, במקביל לתפקידה כמנחה, משתתפת בקבוצה טיפולית קטנה וגדולה בהנחית אנליטיקאים קבוצתיים מחו"ל. יחסי קורבן-תוקפן, על רקע תקופת הפיגועים בארץ, היוו חלק ניכר מיחסי המשתתפים הישראליים עם המנחים מחו"ל. יחסים אלה קיבלו ביטוי מרכזי בעבודה הטיפולית בקבוצות הקטנות ובקבוצה הגדולה, באופן שיצר רובד נוסף להתבוננות ביחסי קורבן-תוקפן שהשתקף, הושפע והשפיע על הבנת התהליך והטיפול בו. במאמר אנסה להביא את המפגש בין מערכות אלו, ואת כוחה המיוחד, כמו גם את מגבלותיה של הקבוצה הפוקסיאנית, כמרחב להתמודדות עם מורכבות זו.