כרך ט"ו, חוברת 1,

גישה אינטרסובייקטיבית בהדרכה פסיכואנליטית סותרת דגש דידקטי המרוכז במטופל או בטכניקה, שכן ההעברה הנגדית נתפסת הן כמפתח להבנת עולמו הנפשי של המטופל והן כגורם בעיצובו של עולם זה. ההדרכה היא תהליך אישי ביותר עבור המדריך והמודרך כאחד, ולאקלים הרגשי שלה יש תפקיד מכריע בסיכוי ליצירתו של מרחב מעברי פורה, שיאפשר לגלות/לברוא משמעויות חדשות. בהדרכה מצטלבים יחסי אובייקט של שלושה אנשים לפחות, ונוצרת רשת של העברות-העברות נגדיות, הכוללות לרוב גם את היחס למוסד בו מתרחשים הטיפול או ההדרכה. התעלמות ממורכבותה של מציאות זו, ובפרט מהתרומה הסובייקטיבית של המדריך, עלולה לחנוק את הספונטניות של תהליך ההדרכה, ולמנוע פתרון משברים וקשיים, שהם בלתי-נמנעים על רקע הקונפליקטואליות של ההדרכה עבור המדריך, המודרך והמטופל. רק בירור הדינמיקה המתהווה עשוי לשחרר ולהחיות אז מחדש את השיח ההדרכתי.