שנדור פרנצי : החבר שהלך לאיבוד – חיבור ביוגרפי
ד״ר שמעון קורניצר
כרך י"ג, חוברת 2,
1999
קביעותיו התיאורטיות והקליניות של פרנצי, בנוגע להיבטים שונים בשיח הטיפולי, הן מבין היותר קונטרוברסיאליות שעלו בהיסטוריה של הפסיכואנליזה. התפתחות חשיבתו של פרנצי וחיפושיו אחר דרכים חדשות להבנת הסיטואציה האנליטית, אותה הגדיר כטכניקה אקטיבית, הושפעו מהרקע הסוציו-תרבותי וההיסטורי, שבו חי ופעל. בכתיבתו ניסה פרנצי להבהיר ולנסח מחדש את דו-השיח הטיפולי כמקום שבו האחד משנה את התנהגותו, ראייתו ומחשבתו, כאשר השני צופה, מגיב ומתבונן בו. בכך הוא הכניס למפגש זה מושגים של חוויה דמוקרטית והומניסטית אשר מתאפיינת בגמישות, נגישות אמוציונלית והדדיות.
הורדת המאמר
