כרך א', חוברת 3,

האדם מבלה בשינה כשליש מחייו. קשר הדוק קיים בין איכות שנת הלילה ותפקוד האדם במשך היום. אם עד לפני שנים לא רבות התבססה הערכת מצבו של האדם המתלונן על הפרעות בשינה, על דיווחו והתרשמותו של המטפל, הרי ניתן כיום לקבוע בצורה אובייקטיבית מדוייקת אם שינת המתלונן תקינה. לצורך זה נעשים רישומים אלקטרופיזיולוגיים מעבדיים במשך כל הלילה.
במאמר הנוכחי נסקור את ההתקדמות הרבה שחלה בהבנת תהליך השינה, נפגיש את הקורא עם מספר הפרעות שינה מייצגות, דרך האבחון המעבדתי שלהן ואפיונן הקליני, ונצביע על הקשר ההדדי בין הפרעות השינה ומצבו הנפשי של המטופל. באמצעות דוגמאות אלו יוכל העוסק בבריאות הנפש לעמוד על החשיבות הרבה בבירור מדוקדק של תלונות הקשורות בשינה. בירור זה חיוני לאבחנה נכונה יותר של הפאתולוגיה הנפשית.