כרך ל"ט, חוברת 1

תיאור מקרה:
בעקבות ההבחנה של וויניקוט בין 'היות' (being) לבין 'עשות' (doing), ועיסוקו במושג הדיסוציאציה, אדגים בעזרת מקרה שבטיפולי כיצד השראת ההתערבות המשחקית־יצירתית של וויניקוט, לצד 'רגע' בהדרכה, עזרו לי לצאת מדיסוציאציה שהתקיימה בתוכי לעבר עמדת 'היות'. בעזרת הדוגמה הקלינית, המנכיחה את רגעי קריסת היכולת הנקבית/האִמהית/טיפולית ל'הכלת ניגודים והבדלים', אדגיש את הרחבת יכולת המטפלת (ובהמשך יכולת המטופל) לנוע באופן דיאלקטי ולא דיכוטומי.