כרך ל"ט, חוברת 1

עבודות מקוריות:
רגש אשמה הוא תופעה נפוצה בקרב אנשים שחוו אירועים טראומתיים, על אף היותם קורבנות בעצמם. גם לוחמים שחוו במהלך לחימה אירועים בעלי פוטנציאל טראומתי, חווים לעתים קרובות תחושות אשמה סביב תפקודם באירועים, תגובתם הרגשית או עצם העובדה שנשארו בחיים. במאמר זה אסקור את הרקע התיאורטי לקשר בין רגשות אשמה לטראומה, בהגות הפסיכואנליטית וכן מנקודת המבט של פסיכולוגיה קוגניטיבית. אתייחס למאפייני אשמה נלווית לטראומה אצל לוחמים, ואציע המשגה חדשה — 'אשמת לחימה' אשר מבטאת את החוויה הייחודית באירועים טראומתיים במהלך לחימה. בנוסף להתבוננות התיאורטית, אציג תיאורי מקרה מהתערבויות קבוצתיות לעיבוד תקופות לחימה שעסקו בתחושות אשמה, ואתייחס להשפעות המושג על הפרקטיקה הטיפולית.