לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך כ"ח - חוברת 2,
מרץ 2014
לחוברת הקודמת
כרך כ"ח, חוברת 2, 2014
על חלימה , חמלה והחלמה כמצע לטרנספורמציה
ענת פרי
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
במאמר זה אדון במרחב החלימה בטיפול. מרחב החלימה הוא מושג המתבסס על התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית ביחס לחלום: מתפיסה בינארית, של החלום כתופעה תוך-נפשית, אובייקט בדיד, הניתן לפענוח הרמנויטי, המשמש חיץ בין המודע ללא-מודע, לתפיסת החלימה במונחיו של ויניקוט – כתהליך, תופעת מעבר, הנמשכת גם ביקיצה, ואשר מבטאת את התרחשותו של האדם כהוויה קונטקסטואלית, שלא ניתן להפריד בה את החיצוני מן הפנימי. המושג מרחב החלימה נשען על מושג המרחב הפוטנציאלי של ויניקוט, ומדגיש את טבעה האשלייתי-פרדוקסלי של חשיבתנו היסודית. אטען כי תהליך החלימה איננו מצוי בתווך, במרחב ביניים שבין האם לתינוק. הוא מתגלם במטריצה האמפתית של יחסי עצמי-זולתעצמי, אותה מניחה לפתחנו פסיכולוגית העצמי, על-מרחב שאין בו זמן ומקום. במובן זה, החלימה היא הווית-על, סופרפוזיציה, במונחי תיאורית הקוואנטים, המאפשרת ליחיד לחבור מחדש לאין-ספור הפוטנציאלים שהוא, ולהפציע מחדש באופנות רחבה, מאפשרת, ויצירתית יותר. באמצעות תיאור מקרה אדגים את טענתו של אוגדן, כי מטופלים פונים לטיפול בשל חלום שנקטע (nightmare), או שלא ניתן לחלום אותו (night terror), ועוסק בתנאים המאפשרים למרחב החלימה להתקיים, להתפתח, ולהביא לצמיחתו של המטופל.
הורדת המאמר
'מציאות מעברית' כמאפשרת פתח לשינוי בטיפול בילדים
ד"ר נחמה אורדע , ענת שניר
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
במאמר זה, אנו מציעות להתבונן על המושג של ויניקוט 'מרחב המעבר', ולהציע את המושג 'מציאות מעברית', כאופנות שנוצרת בחדר הטיפולים וכמאפשרת פתח לשינוי במצבים נעדרי מרחב בטיפול בילדים. 'מציאות מעברית' נראית בחדר הטיפול כאשר מטופל בוחר באובייקט או בסיטואציה שאינם שייכים למטופל, אך גם אינם מזוהים במלואם כשייכים למטפל ולחדר הטיפול. באמצעות שתי דוגמאות קליניות נדגים כיצד המטופלים, במצבים נעדרי מרחב, בחרו באובייקט או בסיטואציה מבעד לחלון של חדר הטיפול, כך שנוצר 'אובייקט מורחב' או 'מיכל מורחב'. המונח 'מורחב' מתייחס להרחבה של גבולות האובייקטים וקירות החדר אל מעבר לחדר. בחירה זו היוותה נקודת ציון שאיפשרה מפנה בשיח החסום. נראה שהחלון הממשי בחדר זימן אפשרות היה ליצירת גשר אל העולם הפנימי. באמצעות חיבור בין פנים לחוץ ובין זר למוכר נוצר מצב המאפשר הגעה למחוזות של כאב וחיוניות, שעברו תהליך של התכמסות.
הורדת המאמר
גוף הידע – גופניות המטפל כמצע לעבודת עומק אנליטית
מיכל ריק
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
בשנים האחרונות גובר העניין במיקום הגוף במרכז הפסיכואנליזה התיאורטית והקלינית. הגוף בפני עצמו מתחיל לקבל מעמד אפיסטמולוגי. מקום גדל והולך ניתן למה שאגדיר כ'גופניות' המטופל, שהיא נוכחות הגוף הממשי של המטופל והחוויה הגופנית-סובייקטיבית שלו. בפיגור משמעותי אחריה נמצאת החקירה של גופניות המטפל, תחום שלהערכתי עדיין לא קיבל את המקום הראוי לו. אתאר עבודה עם העברה-נגדית גופנית/המימד הגופני-חושי של ה-reverie של המטפל, כמקום של רצפטיביות לחומרים נעדרי מנטליזציה, המתקיימים אצל המטופל בצורת זיכרונות גופניים הקבורים אי שם, אולי במקום שלומברדי מכנה: הרמות הקונקרטיות של הלא-מודע. חומרים אלה מופיעים כתחושות גולמיות בגופו של המטפל. העיבוד שלו אותן, יכולתו להגיע להרגשה ואז לחשיבה עליהן, עשוי לחלל. את הזוג הטיפולי ממבוי סתום – נקודתי או מתמשך. כדי שעיבוד כזה יתאפשר, על המטפל להיות מסוגל למגע מתמשך עם החוויה החושית הראשונית והגולמית שלו, ולהכליל אותה כבת שוות זכויות באזור העבודה האנליטית שלו. אציע את הביטוי 'קשב גופני מרחף', המתייחס לערוץ החושי-גופני שבתוך הקשב המרחף בחופשיות שאותו הציע פרויד למטפלים כעמדה בסיסית. אדגים סוג זה של עבודה בעזרת שלוש המחשות קליניות.
הורדת המאמר
קורבניוּת פוסט טראומתית : על תוקפנותם של הסובלים
ד"ר אבי ברמן
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
בשנים האחרונות השימוש במינוח 'קורבניות' הופך להיות רווח בשיח הטיפולי והעממי כאחד. בפסיכואנליזה מונח זה נוסח לראשונה על-ידי מֵייסנר כצורה ספציפית של מזוכיזם. מאז, זכה לאיזכורים רבים. במאמר, אציג את התפתחות החשיבה על המונח 'קורבניות'. אתמקד בהצגת הקורבניות כ'מצב עצמי' שמאפיין שלב של התאוששות מטראומה (בניגוד לעיצומה של פוסט-טראומה), שבו האדם חוזר בהדרגה לכוחותיו, אבל עדיין נשען על זהותו כקורבן ותובע הכרה ו/או פיצוי. הקורבניות כוללת, מחד, שיקום של יחסים קרובים, ומאידך, מידה של תוקפנות עקיפה, צורכי שליטה ושאיפה לדומיננטיות. התוקפנות הקורבנית היא, כנראה, תולדה של הזדהות עם התוקפן שאינה מוכרת (מודעת) ככזו. מתוך מצב עצמי קורבני, האדם עלול לגרום סבל לקרובים לו. בטיפול, המטפל מצופה להיות עֵד אוהד לסבלו של המטופל הקורבני, ולעיתים קרובות להתעלם מסבלם של אחרים. חריגה מעמדה טיפולית זו, למשל כאשר המטפל חש אמפתיה ספונטנית כלפי קרוביו של המטופל, עלולה להיחוות (על-ידי המטופל) כפגיעה או אף כבגידה. יש תגובות אופייניות של העברה-נגדית של המטפל במצבים אלה. המטפל עלול לחוש רגשות מתחלפים של חמלה, אשמה וכעס. במאמר אדון בהיבטים אלה של העברה-נגדית ובעיבודם בפסיכותרפיה.
הורדת המאמר
מהי פסיכותרפיה אינטגרטיבית ?
ד"ר שרון זיו ביימן , פרופ' גולן שחר
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
ההיסטוריה של הפסיכותרפיה רצופה כבר מתחילת דרכה בנטייה של כל גישה לבדל ולייחד את עצמה תוך תחרות ואף יריבות מרה בין הגישות, מחד, ומאידך, בניסיונות לקדם אינטגרציה ביניהן, מתוך הבנה כי אין גישה אחת שיכולה להציע מענה לכל האתגרים של התחום, כי קיימים אזורי חפיפה בין הגישות וכי שילוב ביניהן עשוי להיות בעל תרומה משמעותית ליעילות הפסיכותרפיה. החל משנות השמונים של המאה הקודמת הפכה האינטגרציה של הפסיכותרפיה למגמה מרכזית בתחום, תוך תנופת פיתוח של מודלים לאינטגרציה, התרחבות המחקר ופיתוח רשתות מקצועיות לקידום הנושא. בהתאם לכך, מראים סקרים כי מרבית המטפלים מגדירים עצמם היום אינטגרטיביים או אקלקטיים. במאמר נצא מדוגמה קלינית, נגדיר מודלים מרכזיים לאינטגרציה של הפסיכותרפיה, נעמוד על יחסי הגומלין בין התעצמות האינטגרציה של הפסיכותרפיה לבין פיתוח המחקר בתחום, נאיר את חשיבות ההטמעה של איפיונים תרבותיים במסגרת תהליכי אינטגרציה של הפסיכותרפיה, נדון בסוגיות הקשורות להכשרה לאינטגרציה של הפסיכותרפיה, ונצביע גם על האתגרים המרכזיים העומדים בפני התחום. אנו מקווים כי ההיכרות המקיפה שנציע עם תחום האינטגרציה של הפסיכותרפיה תיצור הזמנה להעצמת תהליכי הפיתוח, המחקר וההכשרה בנושא מרכזי וחיוני זה.
הורדת המאמר
התפתחות אפיסטמולוגית במסגרת התיאוריה והפרקטיקה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT)
רן אלמוג
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
בעשורים האחרונים אנו עודים לעלייתם של מודלים טיפוליים השמים דגש על קשיבות (mindfulness) וקבלה פסיכולוגית (psychological acceptance) במסגרת התיאוריה והפרקטיקה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT). במאמר זה אטען כי התפתחויות אלו אינן רק שינוי בתיאוריה ובטכניקה, אלא שינוי בהשקפת העולם, שאותו ניתן לראות כשינוי התפתחותי אפיסטמולוגי. כבסיס תיאורטי להצגת שינוי זה אציג את תיאורית האובייקט-סובייקט של רוברט קיגן (Kegan), אשר משרטטת תהליך של התפתחות אפיסטמולוגית של התודעה. על בסיס תיאוריה זו אתאר את ההבדלים האפיסטמולוגיים בין המודלים המוקדמים לאלה העכשוויים בעולם ה-CBT ובהתאם למאפייניהם השונים ייגזרו הנחות על התביעות האפיסטמולוגיות המופנות אל המטופל במסגרת הטיפול לפיהם.
הורדת המאמר
החובה להגן על קורבנות פוטנציאליים מפני אלימות של מטופלים : סיכון הציבור אל מול החיסיון והסודיות המקצועיים
ד"ר יעקב מרגולין
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
תיאור מקרה
הורדת המאמר
אימות : הפרק הנשכח בתולדות הפסיכותרפיה הישראלית
ד"ר ניסים אבישר
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
במאמר זה אתאר את נסיבות הקמתו, את פעולתו ואת גוויעתו של ארגון אימות – אנשי בריאות נפש למען השלום וזכויות אדם, שפעל בישראל בין השנים 1988 ל-1998. לצד תיאור פעילויות עיקריות אבחן תהליכים קבוצתיים ודילמות מרכזיות, אשר השפיעו על מידת הפעילות ועל אופייה. ניתוח זה, כמו גם התובנות שבדיעבד, רלוונטיים ובעלי ערך להבנת פעילותן של קבוצות דומות הפועלות כיום (למשל, פסיכואקטיב). הניתוח המוצג במאמר מתבסס על ראיונות עומק חצי מובנים, שערכתי עם מייסדי אימות ועם אנשי מקצוע שהיו פעילים בארגון ואל חומרים כתובים שנאספו. מקורות אלה איפשרו לספר מחדש את סיפורה הייחודי והנשכח של אימות.
הורדת המאמר
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי בטריכוטילומניה : ניתוח מקרה
טלמור זטלר-רום , ד"ר נעמי אפל
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
טריכוטילומניה היא הפרעה המאופיינת בכשל חוזר ונשנה להימנע מהדחף לתלישת שיער עצמית. היא מופיעה בשיעורים של כ-6% באוכלוסייה הכללית, אך שכיחה יותר בקרב ילדים. למרות עובדה זו, קיים מספר קטן יחסית של עדויות בספרות העוסקת בתרפיה התנהגותית-קוגניטיבית לטיפול בתופעה זו אצל ילדים. במאמר זה נביא תיאור מקרה של ילדה בת תשע שסבלה מהפרעה זו, תוך הצגת פרוטוקול טיפולי בן עשר פגישות שבמהלכן בוצעה הפחתה משמעותית עד כדי היעלמותה של התופעה. במהלך הפרוטוקול מוצגות טכניקות טיפוליות שונות שנערכו, תוך עמידה על הרציונל העמוד בבסיסן וההשלכות הטיפוליות שלהן.
הורדת המאמר
מעלילות כת פולחן ה"וֶורְבַּט"
פרופ' עמנואל ברמן
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
ללא תקציר
הורדת המאמר
החידה השנייה של הספינקס
ד"ר מישל גרנק
כרך כ"ח, חוברת 2,
2014
יש גירסאות רבות למיתוס של אדיפוס ולעימות שלו עם הספינקס. בדרך כלל מציינים שהספינקס חדה לאדיפוס חידה אחת בלבד, וזאת, בין היתר, על פי המחזות "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס ו"הנשים הפניקיות" מאת אוריפידס. אולם על פי גירסאות אחרות, הספינקס חדה לא חידה אחת, אלא שתיים. למרבה הפליאה, החידה השנייה הועמדה בצלה של הראשונה. אפשר ששתי החידות מבטאות שתי אופניות הולדה: החידה הקלאסית נסבה על הולדה מינית (הסצנה הראשיתית) והחידה המחוקה על הולדה אל-מינית (הולדה עצמית); האם מחיקתה מבטאת ויתור על הפנטזיה של ההולדה העצמית?
הורדת המאמר
