כרך יד חוברת 1

התהליכים הנורמליים לתחזוקת תחושת–העצמי III – היחסים עם הזולת והקבוצה

פרופ' פנחס נוי

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

זהו השישי מתוך סידרת מאמרים העוסקת בפסיכולוגיה של 'העצמי' (1, 2, 3, 4, 5) והשלישי מבין אלה הדנים בתהליכים המעורבים בפיתוח ובתחזוקה הנורמלית של תחושת-העצמי. המאמר הנוכחי מתמקד בריקמת היחסים ההדדיים שבין העצמי לזולת ולקבוצה אליה הוא משתייך. המושכל הראשון בפסיכולוגית העצמי, מאז שהיגל (6) העלה ב'הרצאת יינה' נושא זה לראשונה לדיון, הוא שהעצמי מסוגל להתפתח רק בתוך, נוכח, ובעזרת קבוצה אנושית כלשהי. פסיכולוגיית-העצמי המודרנית פירטה והגדירה את הצרכים הבסיסיים אותם חייבים הזולת והקבוצה לספק, כדי להבטיח את התפתחותה התקינה של תחושת-העצמי. אין בכוונתי כאן לערער על תיאוריה זו ועל הצבתה את הקשר עם 'זולת-עצמי' (selfobject) אמפטי כצורך הבסיסי המרכזי, אלא רק לטעון שתיאוריה זו היא חד-צדדית, מותאמת לערכים של החברה המערבית בימינו, וגזורה מן הניסיון הקליני עם שכבה חברתית סלקטיבית. לכן אין היא יכולה להתקבל כתיאוריה אוניברסלית המתיימרת להסביר את התנאים להתפתחות ולתחזוקת תחושת-העצמי בכל התרבויות ובכל התקופות ההיסטוריות. התנאי היותר בסיסי לפיתוח תחושת הזהות-העצמית, כפי שאנסה להראות במאמר זה, הוא בעצם ההשתייכות לקבוצה אנושית כלשהי, ההזדהות עם מטרותיה, והנכונות להשתלב בפעילויותיה.

הורדת המאמר
מניעת תגובות פוסט טראומטיות ארוכות טווח : בחינת היעילות של התערבות התשאול (דה-בריפינג) הפסיכולוגי

ד"ר יובל נריה , פרופ' זהבה סולומון , פרופ' אליעזר ויצטום

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

חשיפה לאירועים טראומטיים עלולה לגרום להפרעות פסיכולוגיות בטווח הקצר כמו גם בטווח הארוך. מטרתו של המאמר הנוכחי היא לבחון את השאלה באיזו מידה ניתן למנוע תגובות פוסט טראומטיות ארוכות טווח בקרב מי שנחשף ללחץ טראומטי. תשאול (דה-בריפינג) היא שיטת התערבות המיושמת לאחר חשיפה ללחץ, מבוצעת באופן קבוצתי, נמשכת זמן קצר יחסית ועלותה נמוכה. מאפיינים אלה הביאו לכך שבשנים האחרונות היא הפכה להיות נפוצה למדי. עם זאת, יעילותה עדיין לא הוכחה, ולאחרונה התברר כי היא עלולה אפילו להזיק לאנשים מסויימים. המאמר מציע קווי מתאר לאסטרטגיה חלופית, אשר עשויה להתמודד עם כמה מהחסרונות הבולטים של התשאול בצורתו הנוכחית.

הורדת המאמר
'העצמי הנחנק' – השפעות של התרבות הפוסט-מודרנית על נפש הפרט

ד"ר בני מור

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

מאמר זה מנסה לבחון את הקשר הדיאלקטי בין איפיונים אישיותיים של נתק נפשי פנימי וחווית תלישות וריקנות אצל הפרט לבין הלכי הרוח החברתיים-תרבותיים כיום. חלקו הראשון של המאמר סוקר היבטים קולקטיביים בעידן הפוסט-מודרני שמהווים רקע לתחושת הפיצול, הניכור והבדידות הקיומית בהוויה האישית. המאמר סוקר את המושגים אני ועצמי והקשר ביניהם באוריינטציה יונגיאנית ומפרט השפעות סביבתיות על אישיות הפרט, אשר מסייעות להבין את חווית הנתק הפנימי בין האני לעצמי, המאפיין נטיות נרקיסיסטיות. מוצגת דוגמה טיפולית שממחישה היבטים אלה וכן מועלות מחשבות אודות ההשלכות הטיפוליות המתבקשות ביחס למטופלים עם איפיונים אלה, תוך התייחסות השוואתית ואינטגרטיבית בין השקפותיו של יונג לבין הגישה האינטרסובייקטיבית.

הורדת המאמר
הצעיר הרוסי הממולכד : דינמיקה דיכאונית ופסיכותרפיה במהגרים צעירים מברה"מ ( לשעבר ) - חלק א

אנדרה דרזנין , ד"ר רפאל שפרינגמן

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

המאמר עוסק בתגובות דיכאוניות שפיתחו מהגרים צעירים מברה"מ לשעבר זמן קצר לאחר הגירתם לישראל. מתוארות דינמיקות טיפוסיות במשפחות המוצא של הצעירים וליקויים טיפוסיים באישיותם הפרה-מורבידית. כמו כן נתאר את הציפיות החיוביות שלהם מההגירה, שתוסכלו עקב הנסיבות המסובכות של החיים עם משפחותיהם בישראל, וכיצד נלכדו הצעירים במילכוד תוך-נפשי ומשפחתי, אשר מנע מהם להגשים בישראל את משאלותיהם להיפרדות מההורים, לאינדיבידואציה אישיותית ולעצמאות תפקודית. בתגובה פיתחו תחושות חוסר אונים וחוסר תקווה שהובילו לדיכאון. המאמר מתאר את התהליך הפסיכותרפויטי שנוהל בשפה הרוסית והיווה חוויה לא מוכרת למטופלים אלה. הכותבים מציעים מודל אקלקטי להבנת תסמונת זו, המשלב מספר גישות תיאורטיות משלימות.

הורדת המאמר
פיתוח הוסטל שיקומי : גשר בין אישפוז פסיכיאטרי ממושך לבין מגורים בקהילה

אנואר חטיב

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

מאמר זה מתאר מסגרת שיקומית – הוסטל – עבור נפגעי נפש הנמצאים באישפוז ממושך. לאחר סקירה היסטורית על התפתחות מסגרות מגורים מוגנות עבור נפגעי נפש, וההבדלים בין המסגרות השונות, אנו מסכמים את המטרות הטיפוליות, עקרונות וכלים טיפוליים בהוסטל הנדון, כמו גם סוג האוכלוסייה ומדדים לקבלה. דיון ביתרונות ובחסרונות של ההוסטל הקרוב לבית-החולים הפסיכיאטרי והערכת ההישגים של המסגרת במשך חמש שנות קיומה מסכמים את המאמר. נראה שההצטרפות להוסטל מייצבת ומבססת התחלת תהליך שיקום עבור החולה הממושך, אך יחד עם זאת, מתפתח קושי בהינתקות ממסגרת ההוסטל לכיוון הסדר מגורים בקהילייה.

הורדת המאמר
טיפול משולב אם-תינוקת בגישה פסיכואנליטית

יעל סגל

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

הקשר אם-תינוק נחשב לגורם המשפיע ביותר על התפתחותו של התינוק, היות שהווייתו הנפשית עדיין בלתי נפרדת מזו של האם. לכן, סימפטום נפשי בינקות נחשב בדרך כלל להפרעה בקשר בין התינוק לאמו. במאמר יתואר טיפול משולב בתינוקת ואמה, שארך כשלושה חודשים. התינוקת הובאה לטיפול דחוף בהתקפי חרדה קשים סביב עשיית צרכיה. היעלמותו המהירה של הסמפטום תוך כדי הטיפול לוותה בבירור התהליך שיצר אותו. הבנת הפנטזיות והצרכים של האם שהופנו כלפי התינוקת, יחד עם האפשרות שלה להזדהות עם עמדתה התומכת והמכילה של המטפלת, היו ליבה של ההתערבות הטיפולית. אלה איפשרו בהמשך הזדהות של האם עם חלקים נזקקים ופגועים בעצמה. כתוצאה מכך, יכלה האם לראשונה לראות את בתה כישות נפרדת, חסרת אונים ומבוהלת ולהגיב אליה באמפטיה וחמלה. הפרדה זו בין השתיים איפשרה המשך התפתחותה הספונטנית של הבת. החשיבות של נוכחות התינוקת בחדר במהלך הטיפול - למרות שנמצאת עדיין בשלב טרום-מילולי – מוסברת ומודגמת.

הורדת המאמר
חוויות חיים התורמות להתפתחות תחושת הקוהרנטיות : שני סיפורי חיים של ניצולות שואה

ד"ר שפרה שגיא , הלן אנטונובסקי

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

תחושת הקוהרנטיות מהווה את המושג המרכזי במודל הסלוטוגני של אנטונובסקי, אשר בניגוד למודל הפאתוגני, מתמקד בגורמים המקדמים בריאות, ולא באלה הגורמים למחלה. מושג תחושת הקוהרנטיות, המתייחס לדרך בה הפרט מגיב ללחצים, מוגדר כאוריינטציה גלובלית המבטאת את המידה של תחושת הביטחון של הפרט כי ניתן להתמודד עם הדרישות של גורמי הלחץ בחייו. המאמר דן בשאלת המקורות של עיצוב תחושת הקוהרנטיות במהלך חיי הפרט. מתואר ניסיון ראשוני לבדיקה של שלושה איפיונים שונים בחוויות חיים העשויות לתרום להתפתחות של תחושת הקוהרנטיות: עקביות, איזון בעומס רגשי ותחושת שייכות. המחקר כלל מאה גימלאים/ות, שציוני תחושת הקוהרנטיות שלהם נתקבלו במחקר קודם, ואשר רואיינו באמצעות ראיון מובנה למחצה של סיפורי חיים. המאמר הנוכחי מציג ניתוח איכותי; של הנארטיב של שתי נשים במדגם. סיפורי החיים של שתי הנשים דומים בהקשרם ההיסטורי והחברתי, אולם האוריינטציה הנוכחית שלהם כלפי החיים, כפי שבאה לידי ביטוי, הן בסיפורים והן בציוני תחושת הקוהרנטיות, היא שונה. הניתוח מאפשר לברר את הקשר בין חוויות החיים בעבר ותפיסת העולם בהווה.

הורדת המאמר
בריאות הנפש : של החייל או של הצבא ?

פרופ' עמנואל ברמן

כרך י"ד, חוברת 1,

1999

ללא תקציר

הורדת המאמר

כרך י"ד - חוברת 1,

כרך י"ד, חוברת 1, 1999