כרך ז חוברת 1

הכשרה מערכתית : שילוב הדרכה עם התערבות ברמה האירגונית

ד"ר יואל אליצור

כרך ז', חוברת 1,

1992

מדריכים מערכתיים מתמקדים בניתוח ובשינוי תהליכים, המתרחשים במערכת של משפחה-מודרך-מדריך, במטרה לתרום להתפתחותם המקצועית והאישית של המודרכים. לעיתים מיקוד זה צר מדי, מאחר ואינו מתייחס לעובדה שההכשרה עצמה היא תהליך מערכתי, שמושפע על-ידי ההקשר האירגוני שבו היא מתבצעת. חשוב שהמדריך יהיה מודע להשפעתו של הקשר זה וידע ליישם את המיומנויות המערכתיות שלו כדי לעבוד עם ארגונים שמתקשים "להפנים" את ההכשרה בטיפול משפחתי. יתירה מכך, השילוב של הדרכה מערכתית עם התייחסות לתהליכים אירגוניים יכול לגרות ולזרז ת פיתוחו של המוסד הטיפולי, ובכך לתרום ליישום נרחב ומוצלח יותר של המודל המערכתי בתוכו. שלושה משתנים חשובים לפיתוח גישה תיאורטית מקיפה עבור העבודה בתחום זה: הגישה של המדריך, ההרכב והדינמיקה של הצוות והאידיאולוגיה ודפוסי העבודה, שמאפיינים את המוסד, שהזמין את ההדרכה.

הורדת המאמר
אימהות וג'נדר : הערכה מחודשת של המיתוס בטיפול המשפחתי

ד"ר עמית בן דוד

כרך ז', חוברת 1,

1992

מיתוס האימהות, שהתפתח במשך שנות דור בדיסציפלינות הטיפוליות המסורתיות, הביא ליצירת תדמית מיוחדת של האימהות, הכורכת מרכיבים אינסטינקטואליים וחברתיים ומשמשת אובייקט, אשר כלפיו מופנות דרישות בלתי אפשריות. עליו מוטלת אחריות מכרעת וכתוצאה בלתי נמנעת באה נטילת אשמה. במאמר זה נעשית הערכה מחודשת של מיתוס האימהות ברמות השונות ובדיקת צמיחתו של הטיפול המשפחתי כתגובה לקלאסיקה הפסיכולוגית. במקביל, נבדקים התפקידים המיניים הסטריאוטיפיים בטיפולים המשפחתיים, תוך התמקדות על הג'נדר כקטגוריה מרכזית בטיפול משפחתי. כמו כן נתייחס לביקורת הפמיניסטית על הטיפול המשפחתי וכתוצאה מכך להתפתחות הגישה של "טיפול משפחתי רגיש לג'נדר". לבסוף מובאת הצעה לכיוונים חדשים בטיפול המשפחתי.

הורדת המאמר
התעללות ושמירתה בסוד (?) אצל ילדים בעלי הפרעת אישיות גבולית

ד"ר יחזקאל כהן

כרך ז', חוברת 1,

1992

מטפלים בילדים, שסבלו מהתעללות הוריהם, נתקלים לעיתים קרובות בתופעה של הסתרת ההתעללות בד בבד עם תיאור אידיאלי של ההורים. במאמר זה יש ניסיון להסביר תופעה זו אצל ילדים בעלי אישיות גבולית. התיזה המרכזית מבוססת על התפישה, שפותחה על-ידי מחברים שונים, לפיה שמירת סוד היא ביטוי להתפתחות מאוחרת, לאחר השלמה יחסית של תהליכי ההיפרדות והאינדיבידואציה שהביאו לגיבוש עצמי. ילדים בעלי אישיות גבולית לא הצליחו לגבש עצמי משלהם ומשום כך אין לראות בהסתרת ההתעללות משום שמירת סוד או פרי השימוש במנגנון ההדחקה. התופעה מבוססת על מנגנוני הגנה ראשוניים של פיצול, השלכה, ביטול, וכן על מילוי תפקיד לשם השגת ביטחון קיומי. שני מקרים מוצגים כהדגמה לרעיונות אלה.

הורדת המאמר
הרהורים על מקומה העתידי של פסיכולוגית העצמי בפסיכואנליזה

רענן קולקה

כרך ז', חוברת 1,

1992

המאמר שלפנינו מציע את פסיכולוגית העצמי מבית מדרשו של קוהוט כמי שמציינת נקודת מעבר עקרונית בהתפתחותה העתידית של הפסיכואנליזה. זיקתה ההיסטורית של הפסיכואנליזה למדעים הפוזיטיביסטיים הטילה עליה מגבלות מהותיות, הן מבחינת מותאמות הפרדיגמות התיאורטיות ששמשו אותה, והן מבחינת גבולותיה הקליניים לטיפול בסבלו של האדם. איכותו ה'נפשית' של ההסבר התיאורטי המוצע על-ידי פסיכולוגית העצמי, כמו גם המשגתה ושכלולה של מתודת החקירה המיוחדת לה – האמפתיה, מאפשרות לפסיכולוגית העצמי להפוך את הפסיכואנליזה ממדע פוזיטיביסטי למדע אונטולוגי – שמושא חקירתו היא ההוויה על מכלול משמעויותה ומטרותיה, ושהנגזרת הטיפולית שלו היא עצם הנגיעה בסבלו הקיומי ובעצבונו האנושי של האדם. מימוש הפוטנציאל הגלום בפסיכולוגית העצמי איננו מובטח כלל ועיקר, וגבולות השפעתה על התפתחות הפסיכואנליזה ייקבעו על-ידי עוצמת ההתנגדויות שהיא מעוררת ועל-ידי יכולתה הנמשכת לצבור תיקוף קליני להבהרתם של עיקריה התיאורטיים ולגיבושם.

הורדת המאמר
נרקיסיזם ואהבה אצל בובר , פרויד ובתיאוריות יחסי האובייקט

דני חמיאל

כרך ז', חוברת 1,

1992

מתואר הקשר התיאורטי בין עמדתו של בובר לבין העמדה המתגבשת של תיאוריות יחסי האובייקט ביחס לתפיסת ההתפתחות על בסיס המטריקס המשותף אם-תינוק, או בלשונו של בובר – המרחב של הזיקה הראשונית. נבדקת ההשלכה שיש לתפיסה זו על אפשרות קיום של קשר בין-אישי במסגרת תיאוריות יחסי האובייקט ברמה של הזיקה הבובריאנית "אני-אתה" (סובייקט אל סובייקט), בניגוד לעמדה הפרוידיאנית, המחזיקה בתפיסה התפתחותית המתחילה באני מובחן ובהשקעה ראשונית באני זה, קרי בנרקיסיזם ראשוני, ומובילה ליצירת קשר מאוחר יותר ובוגר, המקביל לקשר הבובריאני אני-לז (סובייקט לאובייקט). בתפיסה כזו כל ביטויי הקשר הבוגרים, כולל אהבה, הם ביטויים של העברה. תיאוריות יחסי האובייקט יוצאות בעיקרן מתפיסה התפתחותית של מטריקס משותף אם-תינוק ולא מאני מובחן ולכן גם אינן מתייחסות בדרך כלל לנרקיסיזם ראשוני, אך עדיין משקפות את יצירת הקשר אני-לז כמו בתפיסה הפרוידיאנית. למרות שהן מדגישות את חשיבות מרחב הקשר הבין-אישי בהתפתחות האני כמו אצל בובר, קשר כזה יכול עדיין להתפרש אצלן כביטוי של נרקיסים משני, השקעה באני דרך האובייקט. בתפיסות מאוחרות יותר של תיאוריות יחסי האובייקט, כמו אלו של קוהוט וויניקוט, יש מקום לדבר על יצירת קשר מהסוג של הזיקה אני-אתה אחרי שהושלמה ההיפרדות. כלומר, כבר בנוכחות של אני מובחן. התפתחות זאת מבוטאת במושגים concern, החזקה (holding) ומרחב פוטנציאלי אצל וויניקוט, במושג האמפטיה ובתפיסת העצמי אצל קוהוט. בתפיסות מאוחרות אלו ניתן כבר לדבר על איכות של קשר או אהבה, שאינה נגזרת של נרקיסיזם כלשהו, אלא מהווה קשר ייחודי בין-אישי הקודם במהותו לנרקיסיזם. סוג כזה של קשר מזכיר את הזיקה אני-אתה. שתי איכויות הקשר אני-אתה ואני-לז יכולות לאפיין שני סוגי "אני", שקיימים תמיד זה מצד זה בכל אדם, ושני אופנים של התקשרות או של אהבה.

הורדת המאמר
באיזו מידה יכולים רופאי משפחה להיות פסיכותרפויטים

פרופ' בנימין מעוז , ד"ר מיכאל הרץ , ד"ר סטנלי רבינוביץ , חוה כץ

כרך ז', חוברת 1,

1992

מאמר זה מצביע על כך שרוב האנשים, הסובלים מבעיות נפשיות, פונה לעזרת השירותים הרפואיים ואינו מגיע כלל לשירותי בריאות הנפש, אלא לשירותי הרפואה הראשונית הכללית בלבד. לכן חשוב מאוד שרופא המשפחה, כרופא ראשוני, ילמד לאתר ולאבחן בעיות פסיכיאטריות. לאחר האבחון עליו להחליט אם להפנות את החולה למומחה במקצועות בריאות הנפש או לטפל בו בעצמו. לדעתנו, רופאי משפחה המעוניינים בכך, יכולים ללמוד צורות מובנות וממוקדות של טיפול נפשי, בעיקר שיטות קוגניטיביות, התנהגותיות ושיטות משפחתיות-מערכתיות. יחד עם זאת חשוב שרופא המשפחה יכיר את עולם המושגים הפסיכודינמי ויהיה מודע לרגשותיו ולתהליכים הבלתי מודעים, שמשתלבים במערכת היחסים רופא-חולה, על מנת להיות רופא טוב יותר בכל שטחי פעולתו.

הורדת המאמר
פרויקט קהילתי לבריאות נפש – שלבים בהתפתחות

ד"ר נתן קרני, יהודה אברוני

כרך ז', חוברת 1,

1992

במאמר זה נתאר התפתחות הקמתו של פרויקט קהילתי לבריאות נפש. בתחילתו בא הפרויקט לענות על הצורך הראשוני לטפל באוכלוסיית יעד של כ-100 חולי נפש כרוניים, שהיו מוכרים לשירותי הרווחה ולמוסדות הפסיכיאטריים באזור. במסגרת הפרויקט התפתחו במקביל תת-יחידות: מרכז יום על פי מודל פסיכו-סוציאלי-תעסוקתי, מרפאה קהילתית לבריאות הנפש, מועדון חברתי "אנוש" וועד פעולה לקידום ולפיתוח שירותי בריאות הנפש. עם התפתחות מסגרות הפרויקט הפכו המשפחה והקהילה לחלק מהמטרות למניעה ולטיפול בתוך הקהילה ובשיתופה. לדעתנו, פעילות של בריאות נפש קהילתית מתרחשת ומגיעה לידי מיצוי במפגש הקהילה עם חבריה החולים.

הורדת המאמר
על אגירה ואימה – באמצעות הזדהות השלכתית , מפתח להבנת מלחמת המפרץ

חמוטל גרייף

כרך ז', חוברת 1,

1992

מטרת המאמר להסביר מתוך מסגרת תיאורטית מובנית את הלכי הנפש, שהובילו את סדאם חוסיין ליצירת התנאים לפתיחת המלחמה במפרץ, ולהבין את האסטרטגיה דרכה ניהל את המלחמה, ובעיקר להציג את האופנים הלא מילוליים, שבאמצעותם העביר את משא החרדות תלויות הקונפליקט הפנימי שלו לגורמי חוץ, וכך מתאפשרת מסגרת של התייחסות תיאורטית להבנתו של הדפוס ההתנהגותי שאפיין את אזרחי ישראל, בימי מלחמת המפרץ. לפיכך תובאנה במאמר הנוכחי סקירות תיאורטיות של מושג האגירה ושל הזדהות השלכתית, ודרכן יעשה ניסיון להגיע להבנה שיצירת המלחמה, כמו גם אופן ניהולה על-ידי סדאם חוסיין, החצינה ונתנה ביטוי סימבולי לקונפליקט כמו גם לאוריינטציות התנהגות לא פרודוקטיביות שלו, אשר פגשו במדינת ישראל באמצעותו של תהליך פסיכולוגי קומוניקטיבי סמו שבו: ירה לעברנו טילים מעורבים ברסיסי הזדהות השלכתית, ודרך תהליך זה של הזדהות השלכתית הצליח לשתף אותנו בחוויה האישית שלו של כאב המלחמה על הנפרדות. מלחמת המפרץ הציגה חיקוי של שאלת חיים במטרה למצוא מוצא ממנה.

הורדת המאמר
הרהורים הקשורים למלחמת המפרץ

ד"ר מקס שטרן

כרך ז', חוברת 1,

1992

ללא תקציר

הורדת המאמר
להיות שם : עוד על שיטת הריפוי של ד"ר לנגזם ב"סיפור פשוט" לעגנון

משה לנזמן

כרך ז', חוברת 1,

1992

המאמר דן בשיטת הריפוי של ד"ר לנגזם מנקודת הראות של הטיפול האקזיסטנציאליסטי, בעיקר כפי שפותח על-ידי רולו מיי. הדיון מתמקד בגורמי המחלה של הירשל, הנעוצים בשינויים בחברה היהודית בגליציה בתחילת המאה. שינויים אלה מאופיינים באיבוד עוגן ערכי וחיפוש נואש אחרי ערכים חדשים, העשויים לקומם את החברה ולהחיותה. בשיטת הריפוי של לנגזם טמונים העקרונות הבסיסיים של הטיפול האקזיסטנציאליסטי: הנוכחות, האחריות לעומת האשם, האותנטיות, האהבה והמוות. ההתמודדות הפנומנולוגית של הירשל עם ממדי הקיום (Existentials"") משתנה עם תחילת מחלתו ועם תהליך החלמתו.

הורדת המאמר
ההתאבדות בצה"ל

ד"ר עמיחי לוי

כרך ז', חוברת 1,

1992

במדור האתי-משפטי מתפרסמות הפעם שתי תגובות לרשימתו של אבשלום אליצור בנושא ההתאבדויות בצה"ל.
לסא"ל (מיל') אורי רמון טענות קשות כנגד שלטונות הצבא, כנגד הקהילה הטיפולית וכנגד נורמות ישראליות מקובלות. ייתכן שהחמורה בטענותיו היא שהקהילה הטיפולית יודעת היטב על הנזקים הבריאותיים והנפשיים הנגרמים לחיילים תוך כדי השרות הצבאי (ויודעת אף לאתר, אליבא דרמון. את המתאבדים הפוטנציאליים),
אך שותקת בשל חשבונות ופחדים. נעמי קלנר טוענת אף היא כנגד הקהילה הטיפולית, שלא פתחה את נושא ההתאבדות לדיון עקרוני ראוי.
שתי הרשימות הן חזקות ומדברות בעד עצמן (ועוד איך מדברות: דברים כדורבנות) שתי הרשימות מתפרסמות כלשונן, בלא השמטות. אנו מקווים שהקהילה הטיפולית תוסיף ותגיב : הנושא סבוך וקורא לתגובות נוספות.
בחוברת הבאה יתפרסם מחקרם של וולף וחב', העוסק בשיפוט המוסרי אצל עבריינים.

הורדת המאמר

כרך ז' - חוברת 1,

כרך ז', חוברת 1, 1992