לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ה' - חוברת 2,
מרץ 1991
לחוברת הקודמת
כרך ה', חוברת 2, 1991
על פירוש : המטופל כמפרש
ד"ר ביאטריס פריאל
כרך ה', חוברת 2,
1991
התהליך הטיפולי הושווה פעמים רבות לתהליך של קריאה-פירוש, כשהמטפל נמצא בעמדת הקורא. במאמר זה נבדקת ההנחה שגם המטופל הוא מפרש. מעבר לזה, ההנחה היא שיעילותם של פירושים תלויה, במידה ניכרת, במילוי אותם התנאים, שמאפשרים יצירה של משמעויות חדשות אצל המטופל. חקר הטיעון הזה נעשה באמצעות ניתוח של ההיבטים הפרפורמטיביים של פירושים על פי המודל הספרותי של ביקורת תגובת הקורא. פירושי המטופל מודגמים מתוך טקסטים של פרויד, לוי-שטראוס ועגנון. האטת התהליך האינטרפרטטיבי, ההעברה ושינויי ההקשר מופיעים כתנאים עיקריים ליצירת משמעות חדשה אצל המטופל. המצב התרפויטי מומשג כמפגש של שני פירושים.
הורדת המאמר
כשלונות בטיפול משפחתי : ומה הלאה?
ד"ר מרדכי קאופמן
כרך ה', חוברת 2,
1991
מאמר זה סוקר את המסגרת המושגית רעיונית, שפותחה על ידי המחבר, לגבי מקרים בהם הגיע הטיפול המשפחתי למבוי סתום. המחבר מתאר כמה אסטרטגיות הניתנות ליישום במקרי כישלון אמיתי או מדומה בטיפול משפחתי.
הורדת המאמר
ללא מחיצות – הדרכה פתוחה בטיפול משפחתי וקבוצתי
כתרית רון
כרך ה', חוברת 2,
1991
במאמר נסקרים השינויים בצורות ההדרכה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, מן ההדרכה שלאחר טיפול (רטרוספקטיבית) על יסוד דיווח בעל-פה ו/או בכתב של המודרך, הקלטה ברשם-קול, צפייה דרך מראה חד-סטרית וצילום בווידאו, עד ההדרכה תוך טיפול (Live Supervision) בטלפון תוך צפייה במראה חד-סטרית. במרכז המאמר תיאור מודל הדרכה פתוחה תוך טיפול משפחתי. כל תהליך ההדרכה מתרחש בנוכחות המשפחה שבטיפול. הפגישות מוקלטות בווידאו ומשמשות בסיס להדרכה וללמידה עצמית נוספת לאחר טיפול. מתוארות דוגמאות של שימוש באפשרויות הטיפוליות המגוונות הטמונות במערכת מורכבת זו ונדונים יתרונותיו וחסרונותיו של המודל.
הורדת המאמר
אימוץ בכבלי המיתוס האדיפלי
ד"ר מילי מאסס
כרך ה', חוברת 2,
1991
המאמר מציע לבדוק את כללי הסודיות הנהוגים בארץ לגבי אימוץ, לאור הגרסה של ראנק למיתוס האדיפלי. מדיניות האימוץ בארץ קובעת ככלל, שיש להעלים את מוצאו של הילד מפני הסביבה בה יגדל, ויש להעלים פרטים מזהים אודות המשפחה המאמצת מפני ההורים הביולוגיים. בעימות זה בין ידיעת עובדות המוצא לבין הווית החיים רואה ראנק את הטרגדיה, המוצגת במחזה "אדיפוס המלך".
המאמר מציע לדון באפשרות שמעצם הסודיות, האופפת את האימוץ, משתמע כאילו יש להגן על הילד המאומץ מפני כוונות הזדון של הוריו – כאילו שוב יש להסתיר את אדיפוס מפני לאיוס. מדיניות אחידה זו של כללי סודיות איננה מאפשרת הבחנה בין פתרונות המוצעים במצבים, שבהם קיימת אומנם כוונת זדון מצד ההורים הביולוגיים, לבין פתרונות המוצעים במצבים, בהם מופקעת סמכותם של הורים מידיהם בשל אי מסוגלותם ולא בשל כוונות זדון. מדיניות זו מפלילה במשתמע את כל ההורים, שילדיהם נמסרו לאימוץ, ולכך בוודאי השלכות על הרגשתם של ילדים מאומצים. ספק אם הרגשה כזו מאפשרת גדילה מתוך הרגשה של ביטחה ואמון. נראה, לעיתים, שכללי הסודיות הנהוגים בארץ, יותר משהם משרתים את טובת הילדים המאומצים, מבטאים את הכבילות שלנו אל אותו מוטיב קמאי של בחירה בין ידיעה לבין הווית החיים.
הורדת המאמר
היכולת להכיל
ד"ר עמוס גור
כרך ה', חוברת 2,
1991
המאמר בודק שתי צורות התנהגות הנראות מנוגדות:
1. תופעת "היעדרות" – מצב זמני שבו האדם איננו נוכח רגשית בפעולותיו.
2. תופעת "ערנות יתר" – שבה האדם חש צורך לדווח על כל דבר המעורר אותו.
מובאות דוגמאות קליניות להדגמת הטענה במאמר, ששתי התופעות הנ"ל מקורן בהפרעה אחת – פגיעה ביכולת להכיל מטען רגשי.
הורדת המאמר
משהו על התאבדות
יורם חזן
כרך ה', חוברת 2,
1991
בניסיון להבין התאבדות נוקטים בשתי דרכים: א. חיפוש וניסוח הכוחות הפועלים על האדם ואשר במצב מסוים מגבירים את הסכנה שיפגע בעצמו. ב. ניסיונות להבין התאבדות במונחים של הסבר פרטי מסוים.
אנו סוברים שניסיונות מסוג ב' אינם רציונליים ומקורם בתגובה למלכוד בלתי נסבל, אשר התאבדות מעמידה למטפלים. ניסחנו על כן שאלות אחרות (שנראות לנו רציונליות) ובאחת נדון: מה מאפשר למטפל לא לפעול את רגשותיו (act out) בתגובה למות מטופל.
הנתון ששימש אותנו היה תגובה מתועדת של צוות מטפלים למות מטופל. מצאנו שזיהוי הטעות, שמקורה בהעברה הנגדית, מאפשר למטפל לא לפעול את רגשותיו. טעות כזאת קיימת תמיד ויש אפשרות לזהות אותה.
הורדת המאמר
על הצורך להיות לבד בהדרכה
ד"ר חנוך ירושלמי
כרך ה', חוברת 2,
1991
נקודת המוצא של מאמר זה היא ההקבלה בין תהליכים התפתחותיים דומים: השוואת הדרכה בפסיכותרפיה למטפל מתחיל לבין אינטראקציה אם-ילד. אחד הצרכים הבסיסיים ביותר ביחסים אלה על פי הספרות הוא הצורך להשאיר את הילד לבד במסגרת נוכחות שולית ומינימלית של ההורה, שאז לומד הילד לגלות את עצמו ולפתח עצמיות אותנטית וייחודית ואוטונומיה אמיתית. צורך זה מקבל משמעויות שונות במהלך ההתפתחות, ממשיך לכל מערכות היחסים הדיאדיות וביניהן גם למערכת היחסים שבין מדריך ומודרך. מועלות מספר סיבות נוספות האופייניות לתפקודי ההדרכה, ונבדקות התוצאות האפשריות לחוסר יכולתו של מדריך לאפשר למודרך להיות לבד במסגרת ההדרכה. מוצגת דוגמה הממחישה את טענות המאמר.
הורדת המאמר
גלגוליו של מטפל – שלבים ומעברים בהתפתחות מטפל במשך שנות חייו ועבודתו
פרופ' מיכה נוימן
כרך ה', חוברת 2,
1991
במאמר זה מוגשת סקירה קצרה של עבודות, שנכתבו בנושא ההתמחות בפסיכיאטריה והשלבים והקשיים שהמתמחים עוברים במהלך הפיכתם לפסיכותרפויטים.
מתוארים הגורמים שהשפיעו על המחבר "להימשך לפסיכותרפיה", כיצד השתלב לימוד זה בשלבי התפתחותו כמתמחה, ציוני הדרך השונים במהלך חייו וחשיבות הטיפול האישי וההדרכה לצורותיה השונות. כן נדונים השלבים שהמתמחה עובר בחייו האישיים במקביל להתמחותו, והקשיים שעליו לעבור עד שיוכל לפתח סגנון טיפולי משל עצמו.
בצד היתרונות, הסיפוקים והתגמולים הרבים מהעבודה הפסיכותרפויטית, מובאים הקשיים, האכזבות, הסכנות של התמכרות לטיפול, בעיית השחיקה והדרכים להימנע ממנה.
הורדת המאמר
טיפול עקיף בחוויה טראומתית
נילי קופרמן , ד"ר שניאור הופמן
כרך ה', חוברת 2,
1991
המאמר מתאר טיפול בנער בן 13, אשר פנה ביוזמתו לעזרה נפשית, 7 שנים לאחר שהרג בשוגג את בת דודתו, הצעירה ממנו. הסימפטומים המוצהרים והקשיים הרגשיים שאובחנו, העידו על מבנה אישיותי ומערכת הגנות שבירים, המחייבים שימוש בהתערבות טיפולית עקיפה וזהירה. הגישה, שאותה ברצוננו להציג, מערבת בטיפול את סיפורי הפונה ושני המטפלים בטיפול משותף (cotherapy) לכרטיסי ה-T.A.T. נמחיש אותה בעזרת דוגמאות.
הורדת המאמר
תגובות קרב במלחמות ישראל – חלק ו': הפקת לקחים והתארגנות 1974-1982
ד"ר אליעזר ויצטום , ד"ר עמיחי לוי , פרופ' זהבה סולומון , ד"ר משה קוטלר
כרך ה', חוברת 2,
1991
המאמרים הקודמים עסקו בתקופת זמן רחוקה יחסית, שלגבי התחילה כבר להתגבר פרספקטיבה היסטורית. אולם, שני המאמרים הבאים יעסקו בתקופה קרובה יחסית ולכן נהגנו בזהירות רבה לגבי החומר המתואר. לדעתנו מדובר במידע חשוב, המאפשר, בצרוף לחומר הרב הקודם, ניתוח הגישה המערכתית של הטיפול בתגובת הקרב. נעשה מאמץ לראיין את מעצבי המדיניות בתקופה הנדונה – ראשי מערכת הרפואה בצה"ל, ראשי מערכת ברה"נ ואנשי השטח – קב"נים פיקודיים וראש מדור חירום. מגמתנו להתייחס להיבטים התיאורטיים והמערכתיים מבלי להיכנס לפלוגתות אישיות. אך במקומות מסוימים לא ניתן להימנע מהבאת גרסאות מקבילות, שבהן מתארים אנשי מקצוע שונים את מהלך העניינים לפי ראייתם.
מלחמת יום כיפור הייתה נקודת מפנה במערכת ברה"ן בצה"ל וכמותו נתפסה בלתי מוכנה ובלתי ערוכה לטפל במאות נפגעי תגובת קרב (ת"ק). רבים מתארים את מלחמת יום הכיפורים כאירוע טראומתי למערכת ברה"ן. בפועל, הטיפול המיידי במאות נפגעי ת"ק היה מאולתר, לפחות בשלבים הראשונים למלחמה. המענה הטיפולי פיגר אחרי הצרכים הפסיכיאטריים הרבים של החיילים. בנוסף, נעדרה כל הכנה לאיתור וטיפול בנפגעי ת"ק מאוחרת, שהמשיכו להופיע גם לאחר תום הקרבות וכונו נפגעי "עומס" (מדובר ב-700 נפגעים לפחות). המספר הגדול של נפגעי ת"ק ועוצמת הפגיעות שלהם אילצו את ראשי חר"פ ובמיוחד ראשי מערכת ברה"נ להיערכות מחודשת. בפועל, נדרש פיתוח מודלים קליניים ותרגומם לנגזרות יישומיות כדי להתמודד עם הופעת ת"ק בעתיד.
הורדת המאמר
החולה והמידע הרפואי
פרופ' חנן מוניץ
כרך ה', חוברת 2,
1991
ללא תקציר
הורדת המאמר
