לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ו - חוברת 2
מרץ 2022
לחוברת הקודמת
כרך ל"ו, חוברת 2, מרץ 2022
מלחמה
פרופ' אריק שלו
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
ללא תקציר
הורדת המאמר
תוכן עניינים - כרך ל"ו חוברת 2
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
הורדת המאמר
No-thing and Pain-ting
ד״ר הילית אראל־ברודסקי
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
במאמר זה אדון במושג המחיקה באמנות ובפסיכואנליזה ואבחן את הֶקשרו לטראומה ולתופעת הדיסוציאציה. אֵעָזֵר בהשוואה שבין מושג הפנטימנטוֹ לבין טכניקת הָפְרֶסְקוֹ באמנות, כדי לחדד את ההבחנה שבין סוגי המחיקות השונים במרחב הנפשי ואבחין בין מחיקה שמטרתה דיסוציאציה יום־יומית, לבין מחיקה שמשמעה דיסוציאציה פתולוגית. בתוך ההגדרה של דיסוציאציה פתולוגית אבחין בין דיסוציאציה שנשמר בה קשר כלשהו בין מצבי התודעה השונים, כשהאדם מרגיש בה מעין דיסוציאציה סכיזו־פרנואידית, לבין מצבים שבהם הסימפטומים אינם נקשרים באופן ישיר לפוסט טראומה, אין בהם סיפור, אלא בעיקר מחוּק, שלילי, דיכאון לָבָן (1), והם נגישים פחות לעיבוד ולעבודה אנליטית. הם, ברובם, רשומים בגוף — חושיים וראשוניים — כיוון שכלל לא נרשמו כדי שיוכלו לעבור הדחקה. אקרא למצב זה: דיסוציאציה אוטיסטית־מגעית.
הורדת המאמר
המרובע האדיפלי : מאינטרוספקציה לעבר רפלקטיביות
איה זיידל עבודי
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
נהוג לתאר את התסביך האדיפלי כניסיון להתארגנות נפשית במסגרת מערך משולש. במאמר זה, אטען, שהתסביך האדיפלי במובנו הפרוידיאני תואם, למעשה, ניסוח במתכונת של מרחב מרובע. הרדוקציה של המבנה האדיפלי לטריאנגולציה, לטענתי, אינה מביאה בחשבון שני היבטים מרכזיים במחשבת פרויד: תהליך פיצול האני במסגרת פעולת ההגנה, וההכרה בהבדלים בין המינים כתולדה של הביסקסואליות המוטבעת בסובייקט. ברמה מטא־פסיכולוגית, ניסוח התסביך האדיפלי כארבע־מימדי יסייע להאיר את התפתחות החשיבה מן היכולת לאינטרוספקציה לעבר רפלקטיביות; ברמה הקלינית, אדגים כיצד סכמטיזציה מרובעת של התסביך מותירה מקום לתפקיד האחים בהתפתחות הסובייקט; ברמת התיאוריה הקלינית, יצוין הקֶשר האפשרי בין רידוד משמעותו הפרוידיאנית של תסביך אדיפוס לירידת קרנו של הפירוש בטכניקה הפסיכואנליטית בימינו. כמו כן, אתייחס לנושא דרך ספרות פילוסופית עכשווית, המתייחסת לזיקה בין רפלקטיביות לבין ביקורת נורמטיבית דרך הגותם של מייקל וולצר ומנחם פיש.
הורדת המאמר
“אבל באמת הייתי האִמָא" : המעשה הכפול של רצח האֵם
ד״ר יעל פילובסקי בנקירר
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
במאמר זה אפרוט את מורכבות המונח רצח אם, matricide , אשר הולך ותופס נפח בשנים האחרונות בתיאוריה הפסיכואנליטית הפמיניסטית, ומשמש להצביע על העלמת האֵם (למעשה, יש לומר האֵם כסובייקטית) והיעדרה בתרבות המערבית. matricide מכיל בתוכו, כפי שאראה, תנועה רב־שִכבתית אשר בה נעלמת הסובייקטיביות האִמהית לא רק ממקומה בתהליך ההתפתחות של הילד/ה ומן המשולש האדיפלי, אלא גם מן השפה וממערכת המסמנים. כפילות זו של רצח האֵם מוחקת לא רק את קיומה כסובייקטית, אלא גם את עצם היעדרה והֵעלמותה — את מעשה הרצח עצמו. באמצעות ניתוח מחודש של סיפור המקרה ״הנס הקטן״ אתחקה אחר מורכבות מטריצידאלית (matricidal) זו ואראה כיצד לומד הנס להבין את עצמו ואת העולם באמצעות שפה אדיפלית שבה האֵם אינה קיימת. מול הפרשנות של פרויד, אצביע על האופן שבו חלומותיו של הנס פותחים פתח למבנים נפשיים אלטרנטיביים, ואתוּר אחר האפשרויות הטמונות ביכולת להמשיך ולהכיר, להזדהות ולצקת משמעות באותו ‘היעדר' אִמהי.
הורדת המאמר
פסיכותרפיה הורה־ילד עם הפרעה על רצף האוטיזם : לקראת שפת־פעולה משותפת
יניב דולב־אדלשטיין , מיכל שלו
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
במאמר זה נציג מודל פסיכואנליטי־התפתחותי של טיפול הורה־ילד עם הפרעה על רצף האוטיזם. בבסיסו מצויה ההנחה (המגובה במקורות ידע תיאורטי ומחקרי) כי ילדים עם הפרעה על רצף האוטיזם זקוקים לנוכחות הוריהם בתוך המרחב הטיפולי לשם מימוש של צורכיהם ההתייחסותיים ולמידה מן הניסיון. נמשיך בהיכרות עם מאפייניהם הייחודיים של המשתתפים בטיפול — הילד עם ההפרעה על רצף האוטיזם, ההורה, ודיאדת ילד־הורה. לאחר מכן נתאר בהרחבה את השדה הטיפולי: 1) כיצד ניתן, מחד, לחבור לעולמם הפנימי ותפיסותיהם הייחודיות של הילדים, ומאידך, לחוויותיהם הסובייקטיביות של הוריהם; 2) לקדם את יכולתם של המשתתפים לשאת ולתת על הרגשותיהם וצורכיהם בתוך הקֶשר; 3) להחזיק את המתח המתהווה בטיפול בין סובייקטיביות שאינה קלה לעיכול והכלה לבין אחֵרוּת המאיימת להציף ולפרק. החזקה של מתח ייחודי זה מאפשרת טרנספורמציה הדרגתית של ליקויים ומחסומים תקשורתיים לכדי אינטימיות, הכרה־הדדית ושפת־פעולה משותפת. נדגיש את מרכזיותו של המושג האחרון לטיפול הורה־ילד עם הפרעה על רצף האוטיזם, ונתאר אופנים שונים של נוכחות תרפויטית, אשר יכולים לקדם היווצרות גשר התייחסותי וסימבולי בין שני הסובייקטים. שפת־פעולה המשותפת להורה וילדו, יכולה לקשור את התופעות בחדר יחדיו ולקדם ׳הסכמה׳ על משמעותן. באופן זה, עשוי להתרחש בדיאדה הטיפולית מעבר מאינטראקציות קפואות ומתסכלות למרחב אינטר־סובייקטיבי, שבו הילד חש עצמו קיים בתודעת הוריו וההורה חש מוכר כסובייקט על־ידי ילדו. נדגים את אופי העבודה הטיפולית באמצעות תיאור של טיפול הורה־ילדה בת שלוש עם הפרעה על רצף האוטיזם.
הורדת המאמר
טיפול פסיכודינמי בדרי רחוב
ד"ר תמר אהרונסון
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
המאמר עוסק בטיפול פסיכודינמי אינטנסיבי וארוך טווח בדרי רחוב. מוצג המושג הקושי לשכון כקושי נפשי אימננטי של רבים מחסרי הבית, ולא רק שלהם, לעמוד בקונספט הגשמי, הרגשי והרוחני של משכן ארעי או קבוע. קושי המהווה תשתית שקופה, אך עיקשת, לדרות הרחוב ואיננו קושי לשאת בית במובן הגשמי בלבד, אלא לעתים קושי לשהות בתוך מעטפת קשר קרוב, ואף כשל של הפרט להיות קרוב אצל עצמו. המאמר מפרט שלושה נדבכים של הקושי לשכון, דרך שלוש דוגמאות קליניות של מטופלים דרי רחוב, ומציע דרכי התערבות בכל נדבך: הרובד האוטיסטי לרבות פגיעה בהפנמות אובייקט, הרובד הפסיכוטי והרובד הטראומטי הרחב, לרבות הפרעות אישיות והתמכרות לחומרים. נדונה חשיבותה של נפש המטפל כבית מטאפורי חלופי לנפש המטופל דר הרחוב. מוקבלת הדינמיקה הנפשית של הטיפול בנעדרי הבית ל"ערים הסמויות מעין" על פי ספרו של איטַאלוֹ קָאלוִינוֹ, כמלאכה שהרס ובנייה משמשות בה בערבוביה והעושה שימוש במבנים דמויי רשת, המהווים ממברנה חצי חדירה כקירות הבית הנפשי. מודגשת חשיבותה של ההומלסיות אשר בנפש המטפל, כעמדה רגשית חיונית לטיפול בדרי הרחוב ולא רק בהם. לבסוף, מובאת מטאפורה של תיאורית סף־הכאוס (פיזיקה/ביולוגיה) תוך הקבלתה לאזורי המפגש בין המטפל לבין המטופל דר הרחוב וכאזור התקיימות אפשרי לאורך ובתום הטיפול.
הורדת המאמר
מטאפורות כמרחב בטיפול
דפנה איתן קובובי
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
נקודת המוצא למאמר היא העניין במשמעותן של המטאפורות בחדר הטיפול. אני מתבוננת במטאפורות שונות בעבודתי, ודרכן מצביעה על פונקציות שונות שמצאתי בהן. על בסיס ראיית הסיטואציה האנליטית כמטאפורית במהותה וההכרה והאמונה שלי בחיוניות המשחק והמרחב הפוטנציאלי בחיים הנפשיים בכלל ובטיפול האנליטי בפרט, אני מציעה לראות את המטאפורה כתוצר של התקיימותו של מרחב פוטנציאלי בטיפול וכמזמנת אותו. בהמשך, אציע את המושג 'מטאפורביליטי' כיכולת של הנפש אשר מורכבת ממשחקיות ומיכולת הסמלה, ואראה בעזרת דוגמאות כיצד מושג זה משמש אותי בחשיבה אודות מטופלים ותהליכים.
הורדת המאמר
לקבל כדי לשנות פסיכותרפיה מבוססת־קשיבות ( Mindfulness ) במחקר ובקליניקה
פרופ' דני חורש
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
מדור מחקר בפסיכותרפיה של "שיחות — כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה" שמח להציג את רשימתו של פרופ' דני חורש, אשר יציג מודלים להתערבויות פסיכולוגיות מבוססות מיינדפולנס ואת הספרות המחקרית העוסקת ביעילותם, יסקור את מנגנוני השינוי הפוטנציאליים דרכם משפיעות התערבויות אלו, ינסה לחדד מי יכול להפיק מהן תועלת ויעמוד על החשיבות של הכללת מדדים גופניים בבדיקת השפעותיהן. סקירה שיטתית זו של הספרות המחקרית אודות התערבויות טיפוליות מבוססות מיינדפולנס מאירה את תרומותיו המחקריות הבולטות של פרופ' חורש לתחום. נכיר את מחקריו פורצי הדרך על השפעת התערבויות מבוססות מיינדפולנס בהתמודדות עם זאבת ופיברומיאלגיה, אודות הטמעת התערבויות אלו באוכלוסיות ייחודיות, בין היתר ביחידות במשטרה ובצבא המתמודדות עם מצבי דחק ועל משתנים הקשורים ביעילות גבוהה יותר של ההתערבויות. פרופ' דני חורש הוא פסיכולוג קליני מומחה, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית וראש המעבדה לחקר טראומה ודחק במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. חבר סגל נלווה בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, המחלקה לפסיכיאטריה. מחקריו עוסקים בזיהוי של גורמי פגיעות וחוסן מול דחק טראומתי בהקשרים שונים (מלחמה, לידה שקטה, טראומה מורכבת), וכן בטראומתיזציה משנית ובטראומה בתוך המשפחה. כמו כן, צוות המחקר של פרופ' חורש בוחן את יעילותן של התערבויות מבוססות־מיינדפולנס בקרב אוכלוסיות שונות, וביניהן אנשים המאובחנים עם הפרעות כאב ומחלות ראומטולוגיות ואוטואימוניות, וכן שוטרים וחיילים.
הורדת המאמר
הערכה ופרסום של מצב בריאותי ונפשי של מנהיגים ואישי ציבור
ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' אליעזר ויצטום
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
הרשימה הקודמת במדור זה עסקה בסוגיות אתיות וקליניות המתעוררות במהלך טיפול רפואי ונפשי אצל אח"מים. הרשימה הנוכחית, שניתן לראותה כרשימת־המשך, עוסקת בפרסום מידע רפואי באמצעי התקשורת השונים אודות מצבם הבריאותי והנפשי של מנהיגים ואישי ציבור. בסוגייה זו עולה לדיון הנושא של מידת הגילוי והשקיפות הנדרשים לעניין בריאותם של אישים אלה. נעסוק בבעיות האתיות והמשפטיות העיקריות, המתעוררות בהערכה ובפרסום של המצב הבריאותי והנפשי של מנהיגים ואישי ציבור, לרבות היחס בין זכות הציבור לדעת מה מצבו הבריאותי של מנהיגו ובין זכותו של המנהיג לשמור על פרטיותו בכל הקשור למחלותיו השונות. לחידוד הנושא נביא ניתוח מקרה ותוצג הדילמה בהקשר למצבו הבריאותי והנפשי של מנהיג ישראלי.
הורדת המאמר
להיות פסיכולוג ומטפל דינמי : סוגיות של ערך עצמי מקצועי אצל המטפל
אורנה גלבוע־שביט
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
המאמר דן בסיבות לקושי של מטפלים דינמיים לגבש ולשמר תחושת ערך עצמי מקצועי יציבה. מוצע כי הקושי נובע מאינטראקציה בין פגיעות נרקיסיסטית מוקדמת לבין מאפייני העבודה אשר עלולים לעורר פגיעות זו. מוסבר כיצד מאפיינים כמו עמימות לגבי התהליך והתוצאות, אידאלים קשים להשגה ועוד, עלולים להכביד על שיווי המשקל הנרקיסיסטי של מטפלים בשלבים מקצועיים שונים. מוצעות דרכים למיתון ההשפעות השליליות של מאפייני העבודה על הערך העצמי, הכוללות שינוי בשיח וביחס לנושא. מוצע כי ביסוס ושימור ערך עצמי מקצועי יציב אצל מטפלים אינו יעד שהשגתו סופית ומוחלטת וכי ההתמודדות עם תנודות סביב הערך העצמי מהווה חלק בלתי נפרד ממסע המטפלים לאורך חייהם המקצועיים, עם הזדמנויות נשנות לכאב אך גם לצמיחה.
הורדת המאמר
דמויות בפסיכותרפיה : יוסי הדר 1946-1998
פרופ' אליעזר ויצטום וד"ר יעקב מרגולין
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
רשימה זו מוקדשת לד"ר יוסי הדר, שלצד היותו פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, היה גם מחזאי, משורר וסופר. נסקרים בה קורות חייו, ומובא תיאור פעילותו המקצועית שהוקדשה ברובה לשני תחומים — השואה וההפרעה הפוסט־טראומתית. כבן לניצולי שואה, הוא חווה בעצמו את השלכותיה הבין־דוריות, וכמי שעבר את מוראות הלחימה בחזית רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, טיפל בפצועים רבים וכמעט נפל בשבי הסורי, הוא חווה על בשרו הפרעה פוסט־טראומטית. לצד היותו מטפל מוכשר, הוא גם עסק בכתיבה של שירה, מחזות וסיפורים. בנוסף גם יזם והגה את הקמתה של עמותת נט"ל (נפגעי טראומה לאומית), וכן היה ממייסדי האגודה הישראלית לפסיכותרפיה
פסיכואנליטית. יוסי הדר הלך לעולמו בטרם עת, לאחר מחלה קשה וקצרה, ובמהלך עשייה רבה ומגוונת.
הורדת המאמר
חנוך לוין: תיאטרון הנפש העירומה במבט פסיכואנליטי - חיים קפלן (עורך)
ד"ר עדו פלג
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
מדור ביקורת ספרים
חיפה: פרדס, 2021 , 350 עמ'.
הורדת המאמר
Emotional Inheritance: A Therapist, Her Patients and The Legacy of Trauma
לי־את פרי לרר
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
מדור ביקורת ספרים
GALIT ATLAS
New York, Boston, London: Little,
Brown Spark, 2021, pp. 272.
הורדת המאמר
An Experience-based Vision of Psychoanalytic Theory and Practice
ד"ר גבי מן
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
מדור ביקורת ספרים
JOSEPH D. LICHTENBERG,
JAMES L. FOSSHAGE, FRANK M. LACHMANN
with contributions from
JOE CARUSO AND MOR SHECHORY-STAHL
London and New York: Routledge/Psychoanalytic
Inquiry Book Series, 2021, 141 pages.
הורדת המאמר
הדבורים של הבלתי־נראה : אל שפת השירה בעקבות יונג ונוימן - גיא פרל
רות נצר
כרך ל"ו, חוברת 2
2022
מדור ביקורת ספרים
תל־אביב: רסלינג/נרקיסוס, 2021 , 219 עמ'.
הורדת המאמר
