לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ד - חוברת 1
אוקטובר 2019
לחוברת הקודמת
כרך ל"ד, חוברת 1, 2019
נתינה של אדם לזולתו - היבטים פסיכואנליטיים
רינת רבהון , יוסי טמיר
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
מאמר זה עוסק ביכולת הנתינה ומציע לראות את הנתינה כהישג התפתחותי וכאחד הביטויים של בשלות נפשית. הפסיכואנליזה הקלאסית, בתפיסתה את טבע האדם כממוקד בעקרון העונג, ראתה את הנתינה כמוּנעת ממניעים הגנתיים. פסיכולוגית העצמי, בתפיסתה את טבע האדם כמכוּון להתרחבות העצמי שכוללת את הזולת, מאפשרת לראות את יכולת הנתינה כביטוי של התמרה נרקיסיסטית. תנועת הנתינה מחזיקה, אכן, מורכבות גדולה שכן היא יכולה להתקיים, הן כהתארגנות הגנתית כתשליל למול חסך גדול והן כנתינה הנובעת ממקום שלם ומספק. אנו מציעים להבחין בין 'נתינה הגנתית', הנובעת מפגיעה ביכולת הבריאה 'לקחת מקום', ומייצרת נתינה לא מותאמת, לבין נתינה מותמרת, זו הנשענת על המשך התפתחותו הבריאה של העצמי. ההקשבה האמפתית היא זו שתאפשר להבחין מתי נדרשת שמירה עצמית מפני נתינה לא מבוקרת ומתי נדרשת נוכחות מאפשרת תהליכים של הרחבה עצמית שיתבטאו בנתינה מותאמת.
הורדת המאמר
חשיפה במשחק : תהליך המחולל שינוי ופתיחות לחוויה בילדים הסובלים מחרדה
ד"ר אורה ויסמן קרא־עוז , ד"ר מעין שורר
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
במאמר זה אנו מציגות התערבות טיפולית אינטגרטיבית, המשלבת בין משחק לבין חשיפה הדרגתית לתכנים ומצבים מעוררי חרדה. באמצעות מקרה טיפולי אנו מדגימות כיצד החשיפה במשחק מאפשרת למטפל לנוע בין עמדה מאפשרת־מתבוננת לעמדה אקטיבית הקוראת לגדילה ולהתפתחות. נשתמש במונח ה'סזורה' כדי להמחיש כיצד ניתן לשזור בטיפול רגעים 'קוטעים' של חשיפה למושא המאיים תוך שמירה על רצף המשחק והקשר. המשחק, בהיותו טבעי לילד, מהווה מצע המאפשר את התנועה אל עבר ההתערבות האקטיבית. החשיפה והמשחק מַפרים זה את זה: בעקבות החשיפה עשויים להתגלות תכנים חדשים לא־מודעים. המשחק, בתורו, מסייע לעיבוד תכנים אלה ולאיחוי הקשר לאחר החשיפה. עבור ילדים עם הפרעות חרדה, עמדה משחקית זו מסייעת לוותר על השליטה הנוקשה ומרחיבה את פתיחותם להתנסויות חדשות.
הורדת המאמר
התשמע קולי ? קולן של נפגעות גילוי עריות והפצעתה של "עדות צלילית"
ד"ר הילית אראל ברודסקי
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
טראומה מאופיינת בכך שהיא נותרת כעדות היולית ללא מילים, ללא מספֵּר שיספר את סיפורה וללא אוזן קשבת שתשמע אותה. מתוך כך, היא אינה ניתנת לעיבוד ומתעתעת ביכולתו של הקורבן להיות עד למה שאירע לו, לדעת את עצמו ולספר את סיפורו (1). ברצוני להציע את מדיום המוסיקה כלוכד, הן את השבר הטראומתי והן את האפשרות לריפוי, כזה המבקש לתקשר עם האחר הפנימי ובו־זמנית מחזיק את היעדרו. המוסיקה מהווה פשר לטראומה וגשר לעבר עדות, סימבוליזציה ושפה, ובה בעת היא מנכיחה את ההיעדר. במאמר זה אדון בתופעת ה-reverie המוסיקלי, מונח שהצעתי במאמר קודם, כחלק מתהליך של הפצעת עדות, מעין ׳עדות צלילית׳, במקומות בהם אין ביכולת המילים לנסח ולהכיל את עוצמת הכאב והאימה. במאמר אתאר את המוסיקה המלווה אותנו לעתים בעבודת האנליזה כזמזום בראש בתוך השעות, כתחושה גופנית של מקצב פנימי, כהדהוד לאסוציאציות של המטופל או כשירה המלווה אותנו בין השעות. אכנה תופעה זו בשם reverie מוסיקלי ואציע דרכים להבנה ולעבודה עם ה-reverie בהקשר של עבודה עם טראומה.
הורדת המאמר
'פריפריה נפשית' — "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" , בין זגורי לגור
איריס גבעתי־ספרבר , דוד קיטרון
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
המאמר עוסק בקונפליקט זהות, על רקע מוצא עדתי והשתלבות במסגרות החיים והקריירה המנותקים מהתרבות המוכרת. קונפליקט זה מקבל ביטוי בדיאלוג פנימי של מטופלת צעירה*, בת למשפחה מזרחית, דתית־מסורתית, הסובלת מתחושות נחיתות עמוקות. כל השנוא, הדחוי והמבוזה בחווית העצמי של המטופלת עובר פיצול ונדחה לשוליים, באופן שמומשג בעבודתנו כ"פריפריה נפשית". האפליה והקיפוח העדתי של עדות המזרח עולים בעוצמה ומקבלים לגיטימציה ביתר שאת לאחרונה בשיח הספרותי, התרבותי והפוליטי. אי לכך, הדבר קורא ומזמין לרגישות והכרה באופנים בהם הללו מתקיימים, מתבטאים ו׳בועטים׳ גם בתוך השיח הטיפולי, במיוחד במטריצת ההעברה וההעברה־נגדית. במישור נוסף המאמר מנתח את סידרת הטלוויזיה המצליחה ״זגורי אימפריה״, שעלתה בטיפול ביוזמת המטופלת ובקישור לתכנים שאותם הביאה למפגש, כדי לקרב את המטפלת לעולמה. ההתיחסות לסידרה היא כאל חומר קליני, המלמד על מרכיבים תרבותיים ופוליטים, בחיבור לתהליכים המתקיימים במרחב הטיפולי האנליטי.
הורדת המאמר
הורות פונדקאית עם פונדקאיות נשואות ובני זוגן — מניעים , אבחון וליווי
דורית נוי שרב
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
פונדקאות היא הליך מורכב מאוד עם היבטים רפואיים, רגשיים ובין־אישיים, ודורש כוחות נפש לא מעטים. בשנים האחרונות מתאפשרת ביתר קלות השתתפות של פונדקאיות נשואות בהליך זה. במאמר אתרכז בחקר המניעים של הפונדקאיות, ובמיוחד של פונדקאיות נשואות, וכן בתכונות ובמניעים של הגברים, בני זוגן, להיכנס להרפתקה זו. אתאר את הדינמיקה הנוצרת בין בני הזוג ׳הפונדקאים׳, ואת השפעת התהליך על יחסי הזוג. כן אדון במערכת היחסים הייחודית המתפתחת ברביעייה, בין ׳הפונדקאים׳ לבין ׳ההורים המיועדים׳. אתבסס במאמר על האבחון הראשוני של הפונדקאים, הכולל ראיונות ומבחנים פסיכולוגיים, ועל ראיונות מעקב במשך ובסיום התהליך, אביא כמה דוגמאות ואדון בהשלכות לגבי ההכנה, הליווי והטיפול בשותפים השונים בתהליך.
הורדת המאמר
להגיע בטיפול אל ׳ארץ הלב׳ — על שמיעה, לב, תקווה
ד"ר עפרה אשל
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
במאמר זה אצא מהכמיהה הגדולה, המבוטאת בדימוי העוצמתי של פאול צלאן על המסר הטראומתי כ"דואר־בקבוק, הנשלח מתוכו מתוך האמונה — שאומנם לא תמיד נלווית לה תקווה עזה — כי אי־שם ואי־מתי יישטף אל היבשה, אולי אל יבשת הלב", אל הרהורים על משמעותם ומהותם של 'לב' ו'ארץ הלב' בפסיכותרפיה ובפסיכואנליזה. "לב שומע", שראשיתו במחשבותי בשיעור תנ"ך על שלמה המלך המבקש מאלוהים "לֵב שׁוֹמֵעַ", מקבל לאורך שנים רבות מקום בהבנתי ובכתיבתי הקלינית כהיבט מהותי ביכולת ההקשבה, ההבנה והחיבור של המטפל אל המטופל, ובעיקר בחשיבתי על שמיעת ׳קול׳ זעקת הטראומה או שוועת ההתמוטטות הנאלמת־נעלמת. בהמשך, בהוספת הרעיון של טסטין על 'שבר־הלב', לב המטפל הוא ששומע ו"חווה שוב ושוב את שבר־הלב שהוא במרכז הקיום האנושי", ובאופן זה מתהווה אפשרות אחרת להגיע ולפגוש, מטופל־עם־מטפל, את עוצמתו ואיכותו הכאובה של שבר־הלב בעמקי הנפש. לכך מצורפים דברים של יורם חזן ואייגן על הלב בעבודת הטיפול, ודוגמה קלינית מפורטת של הפסיכותרפיסטית הסינית הונגג'ון לי.
הורדת המאמר
מאמנות חסרת פשר לאמנות בעלת משמעות
מירה שכטר
כרך ל"ד, חוברת 1
2019
במאמר זה אציג את מחשבותיי על עבודת אמנות שמקורה בסבל נפשי עמוק. אתאר את המעבר משימוש באמנות כאקט הישרדותי לשימוש באמנות שמתרחש במרחב המעבר ומקבל שָם פשר ומשמעות. כאשר המרחב הפוטנציאלי מתממש במלוא היקפו, הוא מתמלא בפירות דמיונו של היוצר. אטען שאקט היצירה עצמו (עבודת האמנות) כרוך בחוויה הטוטלית אשר משחזרת את הקשר הראשוני של הילד לאִמו. חוויה נפשית זו מתרחשת בתהליך עבודת האמן; המגע עם החומר מבטא התמזגות חושית ופיזית עם האֵֵם, והמדיום הנבחר מאחסן בתוכו חוויה חושית חסרה. האובייקטים האמנותיים הופכים ל׳אובייקטים של מעבר׳ ש׳נמצאים׳ או ש׳נבראים׳ דרך חלומות ודרך מעשה האמנות. אציג דוגמאות מעבודתי עם אמנית בטיפול.
הורדת המאמר
