שיחות - כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה

Relational Conversations on Meeting and Becoming: The Birth of the True Other

MICHAL BARNEA-ASTROG AND MITCHEL BECKER

הספר נערך על־ידי ד״ר מיכל ברנע־אסטרוג, מאמנת בכירה בגישת האקומי, שהיא מייסדת וראשת התוכנית לגישת האקומי בישראל, וכותבת ספרים בתחומי בודהיזם ופסיכואנליזה ונובלות; וד״ר מיטשל בייקר, פסיכולוג קליני, מרצה בתוכניות הפסיכותרפיה של אונ׳ בר־אילן ומדריך בתכנית לפסיכותרפיה באונ׳ ת״א. הספר הוא מסע בחיפוש אחר החוויה הבסיסית של ״אחר אמיתי״, תוך שהוא מגלם בעצם מהותו את הדיאלוג הזה בין אדם לאחר, דיאלוג שמאפשר להגיע למשמעויות ואמיתות שאינן יכולות להתרחש ולהתפתח בתוך האדם כשלעצמו. הספר מחולק לשלושה חלקים או דיאלוגים, שכל אחד מהם כולל שלושה פרקים: דיאלוג ראשון — יצירה והאחר האמיתי, דיאלוג בין מיטשל בייקר לרינה לזר; דיאלוג שני — התהוות, מרחביות וחיות, דיאלוג בין מיכל ברנע־אסטרוג ליורי סלע; דיאלוג שלישי — פרשנות הַאִיקוּ ושרשרת סזורות, דיאלוג בין הילית אראל־ברודסקי לחגית אהרוני. לכל דיאלוג מתווסף טריאלוג, שבו מצטרף כותב או כותבת נוספים שאינם ישראלים, לשני העורכים. הספר מסתיים באפילוג: ענני הידיעה, שכתבה העורכת ברנע־אסטרוג.
Advances in Online Therapy: Emergence of a New Paradigm

HAIM WEINBERG, ARNON ROLNICK AND ADAM LEIGHTON

שלושת עורכי הספר הם ד״ר חיים ויינברג, פסיכולוג קליני אנליטיקאי קבוצתי ומטפל קבוצתי, שהיה נשיא האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה קבוצתית והחברה לפסיכותרפיה קבוצתית של צפון קליפורניה; עורך־במשותף של ספרים על לא־מודע חברתי ועל טיפול מקוון. ד״ר ארנון רולניק, פסיכולוג קליני עם דגש על שימוש בטכנולוגיה בפסיכותרפיה, מדריך בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי CBT ובביופידבק, וכתב מאמרים רבים בתחומים אלה. אדם לייטון, יועץ בגישות טיפוליות המחברות טכנולוגיה, עבודה בטבע וטיפול ACT (טיפול בחמלה והתחייבות) מלמד את הגישה הקבוצתית המשלבת CBT ועבודה חוויתית בטבע במרכז האקדמי רופין. הספר כולל 25 פרקים, שנכתבו על־ידי למעלה מארבעים מחברים, בנוסף לעורכי הספר. הפרקים עוסקים בגישות מרכזיות של הטיפול המקוון, שבתקופת הקורונה קיבל פריצה גדולה, וחשוב לבדוק עכשיו שייערך בצורה מיומנת, זהירה ומובנית; זהו ספרם השני של העורכים בנושאים אלה. הספר מחולק לארבעה חלקים: חלק 1 — היבטים תיאורטיים של טיפול מקוון; חלק 2 — טיפולים אינדיווידואליים, אופנויות ספציפיות; חלק 3 — זוגות ומשפחות; חלק 4 — אוכלוסיות ספציפיות. הספר מסתיים באפילוג שכתבו שלושת העורכים, וכן בתוספת שכתבו ״הסתכלות קדימה — מה ואיך טכנולוגיות אחרות ישפיעו על טיפול מקוון״.
ביון ברומא : הסמינרים האיטלקיים

וילפרד ר. ביון (תרגום ועריכה מדעית: יעל מגל)

הספר "ביון ברומא" תורגם ונערך בידי יעל מגל, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. הוא מביא במלואם את הסמינרים של ביון ברומא ב־ 1977 כשנתיים לפני מותו, שנערכו בהזמנתם של פרנצ׳סקו קורֵאו, נשיא החברה הפסיכואנליטית האיטלקית באותם ימים, קלאודיו נרי, ובנוכחותה ועזרתה של בתו של ביון, פרנתנופה ביון־טלמו, שהתגוררה באיטליה, אשר תרגמה סימולטנית את דבריו מאנגלית לאיטלקית, ואת שאלות הקהל מאיטלקית לאנגלית, לאחר מכן ערכה את הסמינרים האלה בשיתוף עם פרנצ׳סקה ביון, אשתו של ביון והעורכת המסורה של ספריו וכתיבתו, עוד בחייו, ובעיקר — לאחר מותו. בספר מובאים תשעה סמינרים של ביון שהתקיימו בין 8 עד 17 ביולי 1977 . בשונה מספריו התיאורטיים שקשים יותר להבנה, הסמינרים מתאפיינים בניסוח בהיר יותר והמחשות קליניות, המאפשרות להבין ולהתייחס באופן ישיר יותר לחשיבתו של ביון. לספר מבוא מפורט ומקיף ביותר, ״פתח דבר: ביון ברומא — מסע של חיים״, שכתבה יעל מגל, ואחרית דבר ״ללמוד מן התיאטרון: נכונות טיפולית בהשראת וילפרד ביון ופיטר ברוק״ שכתב בסגנונו האופייני ד״ר עמית פכלר, עורך הסדרה הפסיכואנליטית ״פגישות״ בהוצאת כרמל שבה הופיע נספר.
אינטימיות ונפרדות בפסיכואנליזה

וורן פולנד (תרגום ועריכה מדעית: עפרית שפירא־ברמן)

זהו תרגום לעברית של ספרו מ־ 2018 של וורן פולנד, פסיכואנליטיקאי אמריקאי בכיר בן 87 , שבמשך למעלה משישים שנה של עבודתו כפסיכואנליטיקאי פרסם עשרות מאמרים וב־ 2009 זכה בפרס סיגוּרְני. מתרגמת ועורכת הספר בעברית — פרופ׳ עפרית שפירא־ברמן, פסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל־אביב לפסיכואנליזה בת־זמננו, מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית באונ׳ העברית בירושלים, שספרה Psychoanalysis and the Maternal Absence . פורסם ב־ 2021. הספר נפתח במבוא מקיף ומרתק שכתבה ״על המפגש האישי שלי עם וורן פולנד", והוא בעצם לא רק על המפגש האישי עם פולנד, אלא גם על המפגש שלה עם הספר. לאחר מכן מובאות שתי הקדמות רבות־הערכה ומאלפות שתורגמו מאנגלית, של הפסיכואנליטיקאית ננסי צ׳ודורו: "וורן פולנד — הומניסט, אתיקאי וחבר", ושל ויליאם קורנל, פסיכואנליטיקאי והעורך המדעי באנגלית של הספר "על חופש נפשי — וורן פולנד במילים ובמעשים״. זהו ספר רחב יריעה שבמרכזו הנושא של אינטימיות ונפרדות בפסיכואנליזה, אך הוא מקיף ב־ 20 הפרקים שמובאים בו נושאים רבים ומגוונים, מפסיכואנליזה עד שירה ותיאטרון. הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק ראשון — מסקנות פותחות; חלק שני — הסיטואציה הפסיכואנליטית; חלק שלישי — האתגרים שבתהליך הפסיכואנליטי; חלק רביעי — מעֵבר למסגרת הטיפולית; חלק חמישי — סיומות בשירה, בפסיכואנליזה ובחיים, ובו גם פרק על שקספיר וגם פרק מסיים על מחשבותיו של פולנד עצמו על "ההליכה האיטית אל עבר המוות: מחשבות על זמן וסיום".
כוחה המרפא של הסולידריות: מסע פילוסופי, ספרותי ופסיכואנליטי

קלאודיה קוגן

מחברת הספר, ד״ר קלאודיה קוגן, היא פסיכואנליטיקאית קלינית־מדריכה, יו"ר יוצאת של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות, מייסדת ומנהלת בעבר של תוכניות ההכשרה ללימודי פסיכולוגיית העצמי, מרצה בתכנית לפסיכותרפיה באונ׳ ת״א., ולחבור לצורכי הזולת, ומציע לה המשגה מקיפה מתוך חיבור בין הפילוסופיה, הספרות והפסיכואנליזה, חיבור הממוקם בממשק בין קיומו האינדיווידואלי של האדם לבין הסולידריות הנוגעת לקיום משותף. הספר מתמקד בפסיכואנליזה ומבקש להרחיב את תשתיתה התיאורטית והקלינית ולראות באדם לא רק אינדיווידואל אלא גם יישות פתוחה אשר יכולה לממש את תכלית קיומה דרך היותה משתפת חיונית בסביבה האנושית שאליה היא שייכת, ועל בסיס הנחות אלו לייצר השפעה על הפרקטיקה הטיפולית. הספר מחולק לשני חלקים הכוללים שמונה פרקים: חלק א׳ — סולידריות ופילוסופיה, וחלק ב׳ — סולידריות ופסיכואנליזה, שכולל ארבעה פרקים: "האדם כיישות פתוחה", "שאלת הטוב שבאדם״, ״המפגש הפסיכואנליטי כמרחב סולידרי״, ו"מקומה של ההכרה בשותפות האנושית במרחב הפסיכואנליטי״.
ההד הנשכח: התבוננות פסיכואנליטית בתופעת ההורות הנרקיסיסטית ובהשלכותיה

הִלה יהלום

מחברת הספר, שגם הציור על עטיפת הספר הוא מעשה ידיה, היא ד״ר הִלה יהלום, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית, שניהלה בעבר את המחלקה הפסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש ״שער מנשה״. הספר יוצא מדמותה של אקו בסיפור המיתולוגי על נרקיס, ומתמקד במהותה של ״התעללות נרקיסיסטית״ — חוויתו וגורלו של האובייקט של הנרקיסיסט, שכאשר היא מתרחשת בילדות היא פוגעת ביכולת הילד להפנים הורה מווסת ומרגיע רגשית ונוצר אצל הנפגע דפוס התנהגותי־אישיותי המהווה תמונת־מראה של הנרקיסיזם. כך תוך סקירת תיאוריות פסיכואנליטיות מגוונות, נבנית הסתכלות על הנרקיסיזם כהפרעה שביטוייה ההרסני ביותר הוא בחיים הבין־אישיים, כשלרוב שנֵי הצדדים עיוורים לתופעה. אותו עיוורון נוכח גם בחדר הטיפולים ומשפיע על מהלכם. הספר מביא דוגמאות מן הקליניקה ומסיפורי חייהם של מר Z (קוהוט), ופרנץ קפקא ומריה קאלאס, שלהם מוקדשים שני הפרקים האחרונים של הספר. שמונת פרקי הספר סוקרים כנושאים מרכזיים נרקיסיזם פתולוגי ונרקיסיזם פתוגני, ההורות הנרקיסיסטית הדינמיקה במשפחה הנרקיסיסטית האכואיזם, הפרוורסיה הנרקיסיסטית, עולם הקפקאי וחייו של קפקא בראי יחסיו עם אביו, חייה של מריה קאלאס בראי ההורות הנרקיסיסטית, והוא מסתיים בקריאה לנוכח החוויה הקשה של הטיפול באדם שהוא קורבן של התעללות נרקיסיסטית ״להבין ולחמול״, לגבי המטופל וההורה כאחד.
חוויה נאלמת: טראומה, נארטיב והיסטוריה

קאתי קארות (תרגום: מריאנה בר, עריכה מדעית: פרופ' רעיה מורג)

ספרה הידוע של קאתי קארות, פרופ׳ למדעי הרוח באונ׳ קורנל באיתקה, ניו יורק, שיצא ב־ 1996 , היווה פריצת דרך בחקר הטראומה. קארות טוענת שדרך מושג הטראומה אנו יכולים לזכות בהבנה חדשה של החוויה הקשה של הטראומה, אשר מאפשרת להיסטוריה להתגלות במקום שההבנה המיידית כשלה. קארות בוחנת את האופנים שבהם טקסט ספרותיים וטקסטים פסיכואנליטיים דנים בסיפור העוצמתי של החוויה הטראומתית ומדברים דרכה. לאורך הספר — בהקדמה החשובה לספר "הפצע והקול״ בחמשת פרקי הספר, ובאחרית דבר שנוספה לספר במהדורה שראתה אור במלאות 20 שנה לטקסט המקורי, היא בוחנת את האופנים המורכבים שבהם ידיעה ואי־ידיעה אחוזות בלשון הטראומה ובסיפורים אודותיה. הדיון שלה מקיף את תיאורית הטראומה של פרויד כפי שהיא מובאת ב״משה והדת המונותיאיסטית״ וב״מעבר לעקרון העונג״, את הדימוי של הגוף הנופל אצל פול דה מאן, קלייסט וקנט, את הנרטיבים הנוגעים באסון האישי ב״הירושימה אהובתי, ואת הפרשנויות לחלום הילד הנשרף אצל פרויד ב״פירוש החלום״ ואצל לאקאן. בנוסף, באחרית דבר שנוספה לספר אחרי 20 שנה, היא מציעה תובנות ביחס לקשר הפנימי בין הטראומה האישית לטראומה הקולקטיבית.
מבעד לעיוורון: על הרחבת התודעה בפסיכואנליזה

גבריאלה מן

מחברת הספר, ד״ר גבריאלה מן, היא פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכואנליטיקאית מנחה, ממייסדי המכון לפסיכואנליזה בת־זמננו ויו״ר המכון לשעבר. היא ראשת המסלול ללימודי המשך בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי בתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באונ׳ ת״א, ונמנית על סגל המורים והמדריכים של ״רוח אדם״ — תוכנית ההכשרה הפסיכואנליטית־בודהיסטית. עשרת פרקי הספר מתמקדים וממחישים בעזרת חומר קליני תהליכים של הרחבת התודעה באמצעות טיפול המושתת על מימד רוחני בפסיכואנליזה, כשהעיקרון המרכזי הוא היכולת להתמיר התבוננות חד־צדדית צרה ומצמצמת תודעה, שלעתים קרובות נובעת מעצמי רווי טראומה, להתבוננות רחבה וחומלת. הספר מושתת על הבנות תיאורטיות הנובעות מהגותם של קוהוט, ביון ו־ויניקוט, ומהשראת ההגות הבודהיסטית, ומתאר תהליכי טרנספורמציה של נרקיסיזם ארכאי, אשר ממוקם באיזור האישי למצב של נרקיסיזם מותמר אל עבר הזולת, אל הלא־אישי והעל־אישי. לספר שתי הקדמות — הקדמה על המימד הרוחני בפסיכואנליזה ובספר שכתב פרופ׳ ענר גוברין, עורך סדרת נרקיסוס, שבה הופיע הספר; והקדמה מקיפה ועשירה שכתב רענן קולקה: ״טרגיות והתמרה: תרומת הישראליות לפסיכואנליזה״, שבה המהלך החדשני בפסיכואנליזה הקוהוטיאנית, ובמיוחד בפסיכולוגיית העצמי הישראלית, אינו מתמצה במעבר מן האדם האשם לאדם הטרגי, אלא מציע מעבר נוסף מן האדם הטרגי לאדם המותמר, והמילה "תודעה" מסמנת את המעבר מן האפיסטמי כמטרת הפסיכואנליזה אל האונתולוגי, ויותר מכך — אל האתי.
יסודות החשיבה הפסיכואנליטית: מאמרים נבחרים על פרויד וקליין

רחל בלס

רחל בלס היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברות הפסיכואנליטיות הישראלית והבריטית, שמתגוררת ועובדת בירושלים. היא חוקרת מרכזית בהגותו של פרויד, ומורה ושותפה לעיצובה של הגישה הקלייניאנית הלונדונית העכשווית אשר נסמכת מאוד על שמונה השנים שחיתה בלונדון, השתייכותה לקבוצת קליין שם והיותה מודרכת של חנה סגל ובטי ג׳וזף, תלמידותיה של קליין, ושל ג׳ון שטיינר. הספר שלפנינו מאגד שבעה מאמרים מרכזיים של בלס שהופיעו בכתבי־עת פסיכואנליטיים בין־לאומיים. מאמרים אלה מציגים בפני הקורא את יסודות החשיבה הפסיכואנליטית המסורתית של פרויד ושל מלאני קליין, הן כתפיסת עולם והן בהקשר הקליני־טיפולי. בעוד שבשנים האחרונות הולכת וגוברת תנועה נגדית שרואה תפיסות אלו כמיושנות ובעיתיות, מאמרי הספר מדגימים את הרלוונטיות של הגישה המסורתית להבנה מעמיקה של נפש האדם, מצוקותיו והריפוי הנפשי. תוך בחינה של כמה כתבים מרכזיים של פרויד ושל תרומתם של קליין וממשיכיה, בלס דנה בסוגיות מרכזיות בפסיכואנליזה ובטיפול הפסיכואנליטי, כמו מהות האמת הפסיכואנליטית ואפשרות ידיעתה, שינוי הנפש שמאפשרת הידיעה, מהותם של הפירוש הפסיכואנליטי והנייטרליות האנליטית. היא גם מבהירה את מושג הפנטזיה הלא־מודעת ומציגה את הקשר הקרוב בין התיאוריה הקלייניאנית לפרוידיאנית. לספר הקדמה של פרופ׳ ענר גוברין, עורך סדרת נרקיסוס, שבה מופיע הספר, אשר מדגיש את מחוייבותה הגדולה של בלס לגישותיהם של פרויד וקליין כנגד הגישות הפסיכואנליטיות הפוסט־מודרניות, ומתוך נקודת מבט זאת סוקר את שבעת פרקי הספר.
חלום הפירוש

ויקטור רובינוב

מחבר הספר, ויקטור רובינוב הוא פסיכולוג קליני, הכותב מאמרים פסיכואנליטיים ופרוזה בעברית וברוסית. ספרו ״חלום הפירוש״ הוא יצור כלאיים המורכב מתיאוריה פסיכואנליטית ופרוזה סוריאליסטית, כאשר מצד אחד המטפל מצוי בתיאוריה פסיכואנליטית, ומצד שני — הוא מאפשר לעצמו לשהות במחוזות המקוטעים של השפה־הוויה, ומתוך כך להבין את העולם הפנימי בכלל והעולם הפסיכוטי בפרט. בתחילה הוא קשור לגמרי לפרויד ולרעיונותיו, מייחס חשיבות רבה להערות השוליים שכתב פרויד, ומעלה דברים מנקודת מבט שאינה מודעת לפרויד עצמו. אך בהמשך הוא מפתח התקפה על החשיבה הפורמלית באמצעות מטופל המשמש דוגמה לרעיונות פסיכואנליטיים־סוריאליסטיים המתגבשים לאיטם. תחילה מביא המטופל חלומות ארוכים ומפורטים, אך בהמשך הוא מתערער נפשית וצולל אל תוך נובלה סוריאליסטית מלאת ייצרי מוות וחיים המתרחשת בעיר התחתית חיפה. במקביל, המחבר מתנתק מלפיתתו של פרויד ושט בים סוער של כאוס חשיבתי, ממנו בהדרגה מתבהרות מחשבות המקיימות שיח עם פסיכואנליטיקאים כמו קליין, ביון, ויניקוט, קוהוט, אייגן ועוד. מחשבות אלו עוסקות במבנה הנפש, בלא־מודע, בחרדה, בדיכאון, בחוסר שפיות, במנגנון החשיבה ובפנטזיה.
מי רוקד עם הנרקיסיסט? פסיכופתולוגיה של יחסים

מנשה כהן

מחבר הספר, מנשה כהן, הוא פסיכולוג קליני בכיר, מטפל בפוסט־טראומה ובנפגעי נרקיסיזם. ספרו ״הדמות מאחורי המראה״ ראה אור ברסלינג ב־ 2020 . אך בעוד שספרו הקודם היה על דמותו של הנרקיסיסט, ספרו הנוכחי מתבונן במי שנמצא בשותפות חיים עם הנרקיסיסט ובטראומה המתקיימת בתוך ההיות באינטימיות עם הנרקיסיסט, כשהשותפות ביחסים פתולוגיים אלה, ה״ריקוד״ עם מי ששקוע ומרוכז כולו בקיומו שלו, כל אלה מובילים לביקורת עצמית מתמדת ודרשנות בלתי־נפסקת כלפי אלה שאיתו, אשר גובלות או הופכות להתעללות נרקיסיסטית. מעניין הדמיון שקיים בין ספר זה לספרה של הִלה יהלום שנסקר קודם. לאורך 12 פרקי הספר, כהן מתאר כיצד השותפים לקשר עם הנרקיסיסט משתפים פעולה עם המתעלל, לרוב בלי שהם מודעים לכך, ובמובן זה הם ״רוקדים״ איתו ואינם מצליחים להשתחרר ממנו ובסופו של דבר מוותרים על עצמם. הנרקיסיסט זקוק לשותף כדי לִחְיות איתו ודרכו את הפתולוגיה שלו — פתולוגיה של יחסים, שמתקיימת בין בני זוג ובין הורים לילדים. הדבר מתבטא במה שמתואר בספר כ״תיאטרון הנרקיסיסטי״. מתוך כך בעבודה הטיפולית עם נפגעי נרקיסיזם מודגש ההכרח והמאבק הקשה על שינוי והיחלצות.
ללמוד את ביון: פירוש לספר המרכיבים של הפסיכואנליזה

חני בירן ואמנון פלד

זהו ספר שני של פירוש לכתביו של ביון, היוצא בסדרה ״ללמוד את ביון״ ונכתב על־ידי חני בירן ואמנון פלד. חני בירן היא פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית ואנליטיקאית קבוצתית. היא כותבת על ביון ומלמדת את התיאוריה והקליניקה שלו לאורך שנים רבות במסגרות פרטיות וציבוריות. ספרה ״האומץ שבפשטות״ יצא באנגלית ב־ 2015 ובעברית בהוצאת רסלינג ב־ 2022 . אמנון פלד הוא בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה מתימטית, ותארים שניים בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה ארגונית, בוגר ביה״ס לפסיכותרפיה בירושלים, היה פסיכולוג ארגוני וסמנכ״ל משאבי אנוש, לימד בבתי הספר לפסיכותרפיה בחיפה וירושלים, והיום מטפל ומלמד את כתבי ביון בקבוצות פרטיות. ספרם הראשון של בירן ופלד שיצא בסדרה ב־ 2019 היה פירוש לספרו של ביון ״ללמוד מן הניסיון״ (מ־ 1962). ספרם הנוכחי מציע פירוש לספרו של ביון ״ המרכיבים של הפסיכואנליזה״ (מ־ 1963). לאחר מבוא: חלק א׳, שנכתב על־ידי פלד, ומבוא: חלק ב׳, שנכתב על־ידי בירן, הספר עובר לבאר את ספרו של ביון, פרק אחרי פרק, תוך נאמנות לטקסט המקורי. אך בעוד שהספר ״ללמוד מן הניסיון״ יצא בעברית לפני 9 שנים (2004), הספר ״המרכיבים של הפסיכואנליזה״ טרם יצא בעברית וחבל. בספר ניתן מקום מרכזי להבנת ״הרשת״ של ביון, שמובאת בתחילת הספר ובסופו, אשר מאפשרת לפסיכואנליטיקאי להגדיל את הקשב והמיקוד הפסיכואנליטיים באמצעות ניתוח, בדיעבד, של הפגישות עם המטופל ושיבוצן בתאי הרשת. לספר זה, כמו לספר הראשון, הקדמה מאלפת של הפסיכואנליטיקאית פרופ׳ יולנדה גמפל.
על הטכניקה: הרצאות מאת מלאני קליין

עריכה מדעית: ענת פלגי־הקר ויפעת איתן־פרסיקו

אסופה זו של הרצאות מאת מלאני קליין מבוססת על סדרה של שש הרצאות מוקדמות של קליין בפני מתמחים של החברה הפסיכואנליטית ב־ 1936 ומספר פעמים נוספות בשנים שלאחר מכן. בנוסף, הספר כולל גם את הרצאתה של מלאני קליין לפסיכואנליטיקאים צעירים ב־ 1938 , כשנתיים לפני מותה, שבה היא מפתחת חלק מן הנקודות שהופיעו בהרצאותיה המוקדמות ומעדכנת אותן לאור השינויים שחלו בחשיבתה במשך השנים. ההרצאות תוארו בעבר על־ידי אליזבט־ספיליוס (שלה מוקדש הספר), אך לא הופיעו בספר עד שפורסמו בספר זה שנערך והובא לפרסום על־ידי הפסיכואנליטיקאי הבריטי הקלייניאני ג׳ון שטיינר, אשר כתב לספר ״מבוא, מתווה וסקירה ביקורתית של ההרצאות והסמינרים של קליין על הטכניקה״, שהוא מקיף ומפורט וקורא לשוב ולהעריך את הטכניקה של קליין ולבחון מחדש לאורה את עבודתנו. הבעיה היא שבספר בעברית נשמט שמו של ג׳ון שטיינר העורך וכותב מבוא חשוב זה ואף איננו מוזכר לא בכותרת הספר, לא בדף השער, לא בתוכן העניינים, לא בתחילת או בסיום ״חלק 1: מבוא, מתווה וסקירה ביקורתית על ההרצאות והסמינרים של קליין על הטכניקה״ (עמ׳ 28-1) ולא בתודות שהוא כותב. זה מוזר ומבלבל, בעיקר משום שבספר באנגלית שמו מופיע כבר בכותרת הספר וגם משום שבספר בעברית שמות העורכות בעברית מופיעים הן בדף השער (עם שם המתרגם), הן בתוכן העניינים (שם גם מופיע שמו של כותב ההקדמה הקצרה מייקל פלדמן), והן בסיום ההקדמה שלהן. יש צורך כאן בתיקון בהקדם.
המפה הלא מודעת של ההורות: החופש לאהוב את ילדך

צילה בניה

מחברת הספר, צילה בניה, היא פסיכולוגית קלינית שמטפלת בפסיכותרפיה פסיכואנליטית במבוגרים, ילדים והורים. היא מלמדת ומדריכה מזה שלושים שנים פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד בתכנית לפסיכותרפיה באונ׳ ת״א. זהו ספרה השלישי לאחר ספר פרוזה וספר ילדים. הספר מתמקד בגישה הטיפולית שהיא פיתחה במשך שנות עבודתה הרבות כפסיכולוגית ילדים, אשר מומשגת בשם הספר ״המפה הלא מודעת של ההורות״. לפי גישה זו היחס של ההורה לילד מושפע מכוחות סמויים שמפעילים אותו ופתיחת המפה הלא־מודעת מאפשרת להורים להתבונן בהורות שלהם כתהליך חוויתי ולזהות את כאבי ילדותם המושמים על ילדיהם. לאורך תשעת פרקי הספר בניה מדגימה באמצעות תיאורי מקרה את הדרכים הנפתלות שבהן נפש ההורה מנסה להגן על עצמה מפני כאבי עבר מאיים ומרוחק ובכך מסייעת להורים להגיע לא רק לילדותם, אלא בעיקר לדרך חדשה לאהוב את ילדיהם. בנוסף, בפרק המסיים התשיעי היא מתארת את תרומותיהם של שלושת הפסיכואנליטיקאים: הפסיכואנליטיקאית הצרפתיה מוד מנוני, לאקאן ו־ויניקוט להתפתחות ולהמשגת המפה הלא־מודעת שהיא מציעה בספר.
א נ א: אנתולוגיית טיפול

קמה שיר ויואב גלבוע (עורכים)

זוהי אנתולוגיית טיפול ייחודית ומרגשת בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע, שמתמקדת באמצעות שירה עברית עכשווית בעולם הטיפול. באוסף השירים נחשף עולמם הפנימי של מטופלים ביחס למטפלים שלהם ולטיפול, וגם עולמם הפנימי של המטפלים המושפע מהמטופלים אך רווי גם הוא ברגשות רבים ושונים נוגעים או לא נוגעים. באופן זה הספר נפרס כמו שיח בין מטופלים למטפליהם. השערים בספר מתחלקים לנושאים מהותיים העולים בטיפול: בהתחלה, אמת כללית על הטיפול; לאחר מכן, פחד להתמסר, כמיהה למטפל/מטפלת, העברה, כעס, זמן, קנאה. בהמשך עולה גם עולמו של המטפל והזדקקותו, ובנוסף — נקודת מבטו של המטפל על הטיפול, מבטו על המטופלים, על הקשר הטיפולי במוסדות טיפוליים, ופרידה.
מעֵבר לאמנות הטיפול: חיי הנפש — מבט רב־תחומי

ענת אברהמי־הרניק

ד״ר ענת אברהמי־הרניק היא פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית, שעובדת מזה כארבעים שנה כמטפלת. היא מאמינה באפשרות של הנפש לצמוח ולהתפתח לחוויות חדשות במגעה עם העולם. בספר מציעה אברהמי־הרניק התבוננות רב־תחומית בחיי הנפש אשר מתחילה משדה הפסיכותרפיה ומתרחבת אל מעֵבר לו. היא מעלה שאלות הקשורות בקיום האנושי ומוצאות ביטוי בחדר הטיפול, בתיאוריות פסיכואנליטיות, בספרות, באמנות ובקולנוע. 24 פרקי הספר עוסקים במיגוון נושאים מחיי הנפש (זיכרון, דמיון, סקרנות, בגידה, פרידה, תקווה ועוד), ומאפשרים התבוננות לא רק בעבודת הטיפול אלא גם אל מה שמעֵבר לה בחיי המטפל, בספרות ובאמנות. באופן זה מציעה אברהמי־הרניק לקוראים מפתחות אל עושרם של חיי הנפש והתודעה על־ידי התוודעות ומפגש עם טריטוריות מוכרות וחדשות, שמאפשר להפוך אותן לחלק מעולמם ולהרחיב את גבולותיו.
דרך האמת לעולמות פנימיים: מסע בעקבות העצמי האמיתי

מרתה בק

ספרה של מרתה בק, ד״ר לסוציולוגיה, מאמנת ומרצה, מציע תהליך אישי כדי להתחבר לאמת הפנימית ולמצוא תחושה של תכלית והחלמה רגשית. בק שואבת השראה מן ״הקומדיה האלוהית״ של דנטה, כדי לחלק תהליך זה של התחברות מחדש אל האמת לשלבים קטנים וישימים ובמיוחד מסתמכת על תהליך ההתחברות לאמת שעברה בעצמה ועל התמודדותה עם ההיזכרות הקשה בגילוי העריות של אביה. הספר מחולק לארבעה שלבים שלקוחים מדנטה: שלב ראשון — היער האפל; שלב שני — התופת; שלב שלישי — כור המצרף; שלב רביעי — גן העדן.
בבחינת כוח עליון

ליאת פיש

מחברת הספר, ליאת פיש, היא מורה לפלדנקרייז, שמטפלת כעשור במרפאה להעצמה גופנית במערך הנוירולוגי בביה״ח איכילוב. ספרה מורכב מארבעה סיפורים, שבהם הקורבן הופך לתוקפן — קבלן בניין, שפועל סיני נופל אל מותו באתר הבנייה שלו; פסיכותרפיסט שחווה משבר נפשי ומשפחתי ומתעלל במטופליו; אחת המטופלות שלו, שילד נותן בה אימון ומספר לה את סיפורו, מפֵרה את אמונו ומספרת להוריו; ולבסוף לאחר כעשור, כשהילד הזה פוגש אשה צעירה פצועה נפשית וגופנית, הוא משלים את תהליך הפיכתו לתוקפן ביחסו אליה.

ספרים שהגיעו למערכת