הלא־יעלה־על־הדעת : שאלת הייצוג במפגש עם טראומה
ד"ר מריאנה גייטיני
כרך ל"ג, חוברת 1
2018
טראומה קיצונית היא אירוע המחורר (piercing) את הנפש בעוד זו נותרת חסרת אונים ואין בכוחה להתנגד אליו או להכילו. קיצוניותה של הטראומה מעמיסה על הנפש עודפות החומקת מייצוג, משהו בנוראות שלה מסרב להתכנס אל תוך מבנים תחומים, כשהראשון שבהם הוא מבנה השפה. זו לא עומדת לנו בכדי לייצג את הטראומה באופן נאמן, והיא חומקת שוב ושוב ומתקשה להפוך את החוויה לחומר נפשי שיכול לעבור הטמעה בנפש. מתוך כך הדינמיקה הטראומתית מזמנת למטפלים אתגר ייחודי. כיצד לדבר את שלא־יעלה־על־הדעת? במאמר הנוכחי אסקור מחשבות באשר להתמקמות הקלינית הנדרשת מול טראומות מסיביות, התמקמות המבקשת מן המטפל להתמסר לתהליך רגרסיבי בחשיבה ובנפש, כך שנפשו של המטפל תוכל להפוך למצע עליו יירשם לראשונה זה שטרם קיבל צורה וייצוג ותוך כך להפוך את החומרים שאינם עולים על הדעת לחומרים שניתן להתחיל להכיל אותם ולהעלותם בדעת.
הורדת המאמר
