היסטריה והאנטומיה הנשית : הדואליות ההיסטרית כתולדה של פיצול גניטלי
איה זיידל
כרך ל"ב, חוברת 3
2018
במאמר זה אקשור את הדואליות המאפיינת את ההיסטריה לדואליות בסיסית הקיימת במיניות הנשית. אשער כי לעתים מקור הדואליות ההיסטרית הוא בטבעה של המיניות הנשית, אשר מאופיינת בקיום שתי מגמות סותרות: האחת נובעת מן התחושות הווגינליות הראשיתיות והאחרת — מן העונג הקשור בדגדגן. שתי מגמות אלו יוצרות ניגוד בסיסי בין ייצוגים של חלל פנימי, הכלה ואמהות לבין ייצוגים הקשורים לאוטו־ארוטיזם ומחיקת נוכחותו וצרכיו של האחר. אטען כי בשל סתירה מובנית זו, השגת אינטגרציה בהתפתחות הנשית היא תהליך מורכב וממושך הכרוך במהלך של היפוך. היפוך זה קשור להתכחשות (disavowal) פוסט־אדיפלית למיניות הנרתיקית הראשיתית, עד לגילויה המחודש דרך המפגש עם האחר. ההיסטריה לפי מודל זה היא תולדה של כישלון באותו היפוך ושל קושי להיחלץ מעמדה של 'ילדה נרתיקית', המגדירה את עצמה דרך תשוקתו של הזולת. התפתחות פתולוגית זו מותירה את מיניותה של ההיסטרית במצב מפוצל ולוכדת אותה בדואליות בין עונג קליטורלי לבין חדירה, שנחווית כהשפלה וניצול.
הורדת המאמר
