כשהפסיכותרפיה 'תקום' מהכורסה : מחשבות על הטיפול בדיבור והטיפול בתנועה
ד"ר עינת שופר אנגלהרד
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
בעשורים האחרונים הגוף תופס מקום נכבד בחשיבה הפסיכואנליטית. תיאוריות שונות מתייחסות לקשר גוף־נפש, למשמעות הטיפול המותאם של האם בגוף התינוק ובהתאמה — לחשיבות הקשב הגופני של המטפל לתחושות המתעוררות בו במפגש
עם המטופל בשעה האנליטית. מטפלים בגישה הפסיכודינמית חושבים גוף, מרגישים, מהרהרים ומתבוננים בו מתוך כורסת המטפל. במאמר זה אתייחס לסוגית הקימה מהכורסה אל מרחב החדר. אדגים, מתוך עבודתם של ויניקוט, באלינט ואוגדן, את
השימוש בעבודה אנליטית עם הגוף והתנועה. בהתייחס לכך אציע כי הצורך של המטופלים ׳לנוע את סיפורי הנפש׳ בטיפול, מביא לשינויים ממשיים בטכניקה הטיפולית, טרם היות המשגה שיטתית באשר לדרכי התערבות או פרשנות הקשורה בתנועת הגוף. בחלק האחרון אראה כיצד הטיפול בתנועה עשוי להוות השלמה והרחבה ביישום של ההתפתחויות אלו.
הורדת המאמר
