החוזה הטיפולי כעוגן מעברי המסייע בשמירה על העצמי
נעמה בר־שדה
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
במאמר אדון באימה, בטרור ובשיתוק, המתעוררים בחדר הטיפול נוכח פעולות (acts) של פגיעה עצמית מסכנת־חיים או אובדנות, ובאפשרות של הצמד הטיפולי להתמודד איתם. אבחן האם גישתו של המטפל יכולה לתרום לשמירת הרצף הטיפולי ולהפחתת הצורך באשפוז מטופלים, אשר מביאים לחדר הטיפול האמבולטורי (ציבורי או פרטי) פעולות של פגיעה עצמית מסכנת־חיים. בחירת הצמד הטיפולי 'לשחק' ב'חוזה הטיפולי לשמירה על העצמי' מהווה, לתפיסתי, עוגן מעברי משותף המסייע בצמצום תהליכי העברה פוגעניים. המשמעות המשחקית־סימבולית של החוזה, המקיים דיאלוג עם הממשי, מאפשרת הכרה אמפתית במצוקה ובסבל של המטופל ומשפיעה על השליטה העצמית באימפולסיביות המליגנית. בעקבות כך הצמד הטיפולי זוכה לְמרחב, לחופש הדדי מרגיע ולמסגרת התייחסות מעגנת.
הורדת המאמר
