כרך ל"א, חוברת 1

הרעיון כי ניתן להבין את הנפשי דרך חקירה מדוקדקת של הגופני והיחסים ביניהם הוא מאבני היסוד של החשיבה הפסיכואנליטית. על כן מתמיה כי קליין, אף שתיארה את החוויות הנפשיות בשנה הראשונה כנגזרות של חוויות גופניות, השתמשה בהנקה כמטאפורה, תוך הדגשת ההיבט התוך־נפשי והתרחקות מההיבט הגופני. מאמר זה מציע קריאה מחודשת של הפיצול הקלייניאני, על בסיס תיאוריהן של אמהות מניקות ברשת, ומידע פרקטי ממדריכי הנקה, המעלים כי לרוב התינוקות העדפה קבועה לאחד הצדדים, להלן השד הטוב, ורתיעה מהצד השני, להלן השד הרע. תוך כדי התייחסות
לתיאוריות פסיכואנליטיות התייחסותיות והתפתחותיות, אטען כי מצבי תודעה המזוהים עם העמדה הסכיזופרנואידית פעילים בתקופת ההנקה אצל האם והתינוק גם יחד, כך ששניהם שותפים לחוויה מטלטלת וסוערת שבין טוב לרע, הצלחה לכישלון, תקווה לפחד. בהמשך אשרטט את הדרך חזרה מהתיאוריה למעשה, כלומר מהמטאפורה הקלייניאנית שד טוב שד רע, לסיטואצית ההאכלה והאמהות הראשונית, ובכך אדגים כיצד ניתן להשתמש בהבנות הפסיכואנליטיות את המעגליות הגופנית־נפשית להבנת קשיים פרקטיים בהורות, וכיצד דרך מעברים בין הקונקרטי לסימבולי, בין תיאוריה למעשה, ניתן לתת מענה פסיכותרפויטי גם לקשיים שנראים ודורשים מענה מיידי וישיר.