לשמוע את ה-enactment
אילנה לאור
כרך כ"ח, חוברת 1,
2013
enactment זו התרחשות טיפולית שזוכה להתייחסות רבה בספרות המקצועית מהיותה מחד, מכשלה בטיפול ומאידך, בעלת פוטנציאל רב להתפתחות משמעותית בטיפול. כדי שהפוטנציאל הגלום ב- enactmentימוצה הוא אמור להיות מזוהה ומעובד בתוך הדיאדה הטיפולית: כלומר, שני שותפי התהליך צריכים להבחין בו ולהיות שותפים להנכחתו, פרימתו ועיבודו. מאמר זה בא לסייע בחשיבה אודות זיהוי מצבי enactment בעת התרחשותם, מתוך הבנה שבמצבים כאלה יכולת הרפלקציה על ההתרחשות הולכת לאיבוד. מאמר זה מתייחס, הן ל- enactmentוהן ל-impasse אשר לעתים קרובות מלווה מצבי enactment, כאל סזורה במובן הפרוידיאני והביוניאני, כדי שניתן יהיה לראותם כמאפשרים אחיזה באופן הולם בקיים ובחדש בו-זמנית לקראת עתיד פתוח ורחב. במאמר זה אני מציעה להיעזר בחשיבתם של ג'סיקה בנג'מין ולו ארון על ה'שלישי הלא-אדיפלי', ולמיין לפי שלישי זה את סוגי ה- enactmentוהדרכים לפרימתם. הדבר עשוי לאפשר את תרומתם הייחודית לטיפול באמצעות זיהויים בזמן ההתרחשות, ובכך למנוע את זיהויים רק לאחר מעשה, כ'חוכמה שבדיעבד'. המאמר מלווה בהדגמה קלינית.
הורדת המאמר
