כרך ג', חוברת 2,

תהליך האבחון של החשודים כסובלים מאישיות מרובת פנים (multiple personality) דורש שימוש בהיפנוזה כדי להתגבר על חוסר הידיעה הדיסוציאטיבי של האישיות המרכזית. על אסטרטגית הטיפול לשאוף למצב שבו תרכך האישיות את חומות הדיסוציאציה שבין פצליה כך שתתאפשר חוויה אינטגרטיבית יותר של רגשות מאיימים. העבודה עם חלקי האישיות במסגרת השעה הטיפולית מציבה בפני המטפל אתגר מיוחד במינו. חלקים אלה מופיעים לעתים במצב סומנמבוליסטי ויוצרים רושם של אדם ער. המטפל ניצב איפוא, בפני פצלי אישיות אוטונומיים הנוטים להתפרש על פני מרחב ניכר של גילים, מצבי אפקט, טיפוסי אישיות ודרגות פסיכופאתולוגיה. מאמר זה מציע סימני עזר לזיהוי ההפרעה, דרכים לשיפור אמינות האבחון, דן בדילמות הטיפוליות שמקרים אלה מציבים בפני המטפל, ומתאר שיטת טיפול המחייבת גמישות סגנונית ואישית. המטפל חייב לפגוש את האישיות המטופלת על כל פניה ולהציע טיפול ראשוני המתאים לכל פצל. המאמר דן בקושי הרגשי המתעורר בטיפול בהפרעה זו ומאייר את טיעוניו בתיאור מקרה.