כרך כ"ו, חוברת 3,

הטיפול בחולות בולימיות נתפס כקשה ומאתגר גם עבור מטפלים מנוסים. מטרת המאמר היא להעמיק בהבנת האופן הייחודי בו מתארות נשים שהחלימו מבולימיה נרבוזה את תהליך החלמתן. המחקר הוא מחקר איכותני פנומנולוגי המבוסס על ראיונות עומק עם 12 נשים אשר החלימו מהמחלה בעזרת טיפול פסיכולוגי. ניתוח הראיונות העלה כי המשתתפות משתמשות בשפת המטאפורות כדי לתאר את החלמתן כמעבר מקצה אחד של החוויה אל הקצה המנוגד לו: מעבדות לחירות, ממחנק לשחרור, מכאוס לסדר ומסגירות לפתיחות. מעבר זה מתואר באמצעות שלושה פרוטגוניסטים: העצמי, הבולימיה והסביבה, המתארים, בהתאמה, שלושה מישורי שינוי. ממצאי המחקר ידונו בראי חווית ההחלמה כפי שהיא עולה מתוך הראיונות. ידון גם האופן המורכב והקוטבי בו חוויה זו מוצגת, תפיסת הישג - הצלחה וניצחון על המחלה ביחד עם תפיסה מנוגדת הרואה בבולימיה מחלה כרונית.