כרך כ"ו, חוברת 3,

במאמר זה אבדוק את מקומו המושתק, יחסית, של הכסף במרחב ובשיח הפסיכואנליטי. השערת המאמר היא שהכסף מהווה גורם המאיים ומאתגר את המרחב הפסיכואנליטי בהיותו מסמן של 1: היות הטיפול הפסיכואנליטי 'מוצר נסחר,' ובכך מפגיש 'שיח קפיטאליסטי' עם 'שיח טיפולי. 2: צורכי המטפל במרחב המיועד לטיפול בצורכי המטופל. 3: שבירותם של יחסי הכוח שבין מטפל למטופל. 4: דיאלקטיקת חיבור־נפרדות ביחסים אלה. בכך נוצרים מורכבויות ופרדוקסים, המתחזקים עוד יותר עם השתנותה של הפסיכואנליזה וכניסתם של דגמי טיפול חדשים, שמגדירים מחדש את תפיסת הטיפול ואת תפקידיהם וזהותם של המטפל והמטופל. דגמים אלה מעצימים מורכבויות ופרדוקסים הנוגעים למקומו של הכסף במרחב הטיפול ובכך מהווים גורם המעצים את 'שתיקת הכספים'.