כרך כ"ו, חוברת 2,

במאמר זה אסקור את המושג 'מרחב פוטנציאלי' בטיפול הקבוצתי ואת המצבים הפתולוגיים שבהם מתרחשת קריסה במרחב זה. אני מציעה שכשלים אלה מתרחשים במארג ההעברה וההעברה־הנגדית שבין הקבוצה לחבריה ולמנחיה. ההשתתפות האישית של המנחה בתהליך זה היא בעלת השפעה מתמשכת על האופן שבו הוא מבין דברים אודות עצמו ואודות הקבוצה בתוך האינטראקציה. ההנחה הכללית במודל זה היא שהבנתו של המנחה היא תמיד פונקציה של הפרספקטיבה שלו ברגע נתון, ושהיא רוויה בהשפעה הדדית ובמשמעות שנבנית במארג זה. לפיכך, כשהתנועה במרחב הקבוצתי נחסמת, על המנחה לשוב אל סיטואצית הכשל הראשוני, לנסות ולהבין מה התרחש בה, להפשירה ולספק את מה שלא התאפשר בה קודם לכן. לשם כך, עליו למצוא בתוכו מרחב פוטנציאלי אשר יחזיר את התנועה לקבוצה.