כרך כ"ה, חוברת 3,

במאמר זה אחקור את מושג 'העצמי הוירטואלי', דהיינו, העצמי הטרום־היוולדותי והראשוני כפי שהוא מתקיים בנפשם של זולתיהעצמי, לפני קיומו של עצמי ממשי. את המונח טבע קוהוט, אך לא פיתחו. מתוך מקרים קליניים מניסיוני הטיפולי, וכן מתוך סקירת אנליזות מכתביו של קוהוט, אנסח פונקצית זולתעצמי חדשה, הקשורה לאזורים הווירטואליים, והיא נכונותו של הזולתעצמי להוות מרחב התקיימות עבור העצמי המתהווה. באמצעות סקירה של דוגמאות לפתולוגיות באזורים הטרום־היוולדותיים, אדגים כי הפתולוגיה אינה הקושי להפנים את האחר, כי אם תוצר של היעד מקום באחר. בהמשך, אקשור את המושג שהצעתי, 'מרחב התקיימות', לסכימה ההתפתחותית של קוהוט וכן למושג מרכזי בפסיכולוגית העצמי: הרצף (קונטינום). מתוך ההבנה את הפגיעה באיזורים הללו אוכל גם להציע כיצד מתרחש הריפוי.