כרך כ"ה, חוברת 2,

הספרות העוסקת בטיפול בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית מועטה מאוד. המאמר מציג את הנושא, דן בהיסטוריה שלו ובמהות האבחנה. אבחנה זו נכנסה למערכות האיבחון מאוחר יחסית, ונראה שעד היום אינה ברורה לגמרי, לא מבחינת דרכי האיבחון ולא מבחינת המושג עצמו. מסיבה זו נראה שאנשים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית זוכים לאבחנות רבות אחרות, במקביל או לפני איבחונם כבעלי אישיות סכיזוטיפלית. במאמר נסקור כמה מקרים של אנשים עם אישיות סכיזוטיפלית שטופלו על־ידינו. לא פותח טיפול ספציפי לאבחנה זו, והוא דומה בעיקר לטיפול באנשים עם אישיות גבולית. יחד עם זאת, מצאנו מניסיוננו כמה מסקנות ייחודיות ביחס לטיפול באנשים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, העולות בקנה אחד עם המעט שידוע מהספרות. אלו כוללות א) העדפה לטיפול מרפאתי כוללני, תוך שימוש בכמה אופנויות טיפול ושימוש בשירותים שונים (בריאות הנפש, אשפוז, רווחה, שיקום); ב) הטיפול הוא בעיקרו דינמי, אך גמיש, הן בהתערבויות שהמטפל נוקט בהן והן בשימוש באופנויות טיפול נוספות; ג) הטיפול מתבסס בעיקר על יצירת קשר עם המטופל, הכרוך בהשקעה סבלנית בבנייה של ברית טיפולית, ואשר יש בו תשומת לב והשקעה רבה בתהליכים של העברה והעברה־נגדית; ד) הטיפולים צריכים להיות ארוכים וסבלניים ולהתאים את מדדי השיפור למבנה אישיותו ואופי סבלו של כל מטופל ומטופל.