מחשבות על ייצוג בטיפול בניצולי שואה
יעל מור
כרך כ"ד, חוברת 3,
2010
במאמר זה תוצג הבעייתיות של ייצוג והיעדר ייצוג בטיפול בניצולי שואה דרך וינייטות קליניות ותיאורטיקנים שונים. שנות הרדיפה והרצחנות הנאצית גרמו הרס של הסימבוליזציה והפיכת המציאות הפנימית והחיצונית, כאחד, לדבר עצמו, לקונקרטי או כפי שלאקאן מכנה אותו "הדבר". במאמר זה יוצגו שני רעיונות הקשורים, הן בפרקסיס והן בתיאוריה, בטיפול עם ניצולי שואה: הראשון קשור לאופן בו המטפל מתייחס לסיוט השוֹאתי שמבטא את האירועים הטראומתיים בדיוק כפי שהתרחשו אז לפני 63 שנה, ואילו השני מתייחס לניסיון לסובייקטיביזציה שמנוגד לתהליך האובייקטיביזציה שהנאצים כפו על קורבנותיהם.
הורדת המאמר
