כרך כ"ה, חוברת 1,

מטרת המאמר הנוכחי היא להציג כיצד ניתן לשלב את הידע העכשווי המצטבר על נוירופסיכולוגיה עם תיאוריות פסיכודינמיות, ובמיוחד תיאוריות יחסי אובייקט. אנו מציגות את האופן שבו הממצאים העכשוויים בנוירופסיכולוגיה רלבנטיים להבנת החוויה וההתנסות המודעת והבלתי-מודעת, ולהבנת התהליכים בהתפתחות המוקדמת. המיקוד הוא על שני נושאים עיקריים: 1) מכניזמים נוירופסיכולוגיים של שפה ואמפתיה, שכן אלה הם הכלים העיקריים של המטפל; 2) נוירופסיכולוגיה של זיכרון ועקה(stress) , שכן אלה הם התוכן של הטיפול. נתאר מודל שבו החוויה הסובייקטיבית והפעילות המוחית הן שיקופים שונים של מערכת אחת. סיבתיות פועלת בשני הכיוונים בין מצבים סובייקטיביים למצבי מוח, ומודלים דואליסטיים ורדוקציוניסטיים נשללים.