כרך כ"ד, חוברת 1,

במאמר זה אציג תיאור של טיפול בנערה מתבגרת, שהחל לאחר שעברה אובדן קשה. לאורך כל הטיפול ליוו אותי מושגיו של כריסטופר בולאס מתוך ספרו "צילו של אובייקט" (1987). נראה היה כי במהלך הטיפול והקשר המיוחד והקרוב שנוצר, מושגים כמו הידוע-שלא-נחשב, אובייקט מתמיר, אידיום והפנמה עקורה, קרמו עור וגידים. לפתע, בולא עצמו הכיר את הנערה ואת משפחתה כשכתב את ספרו, אך יותר מכך, עבורי, עולם מושגים זה היווה צלע נוספת בתהליך שקביל שחל בטיפול. הוא היווה עבורי מצפן מכיל, נוסך ביטחון, מעודד ומחזק, בטיפול בו היו רגעים רבים של בילבול, התרגשות והצפה. כפי שנטע, מטופלת מתבגרת שזה עתה התיתמה מאמה, היתה זקוקה לדמות מטפלת שתהווה יסוד של ביטחון והכלה בעולם מלא בדידות ובילבול, תחליף הורי בפינה החשוכה בחייה, כך הייתי זקוק גם אני ליסוד דומה, מנחם ומרגיע. עולם המושגים של בולאס, במידה רבה, היווה יסוד זה עבורי.