כרך כ"ג, חוברת 3,

מאמר זה מתבסס על מיקרו-אנליזה של חלום יחיד, במטרה להגיע דרכו לכמה הכללות על תפקידם ותהליך היווצרותם של חלומות. האנליזה המוצעת במאמר מתמקדת בתיאור פנומנולוגי של תחושות המרחב, הזמן, והגוף בחלום (ולא בפרשנות סימבולית). החלום מתגלה כדיאלוג בין חלקי עצמי שאין להם שפה, ותהליך החלימה הוא החיפוש אחר ייצוג, או אחר קישור (link), שיאפשר לאותם חלקי עצמי להתקשר ולתקשר.
המאמר עצמו כתוב כמעין סיפור מסע אל מקורות החלום, וכמסע בהיסטוריה של הפסיכואנליזה אל האינטואיציה המשותפת לאנליטיקאים שונים בשנות החמישים, בעיקר דונאלד וויניקוט, מריון מילנר, וברטראם לווין. לאור ידיעתנו היום בתחום הגוף, העמדה האוטיסטית-מגעית, והרמה הבינאישית באנליזה, ניתן לשוב ולעיין באותה אינטואיציה אנליטית הרואה את החלום כזירת היווצרותו של העצמי.