כרך כ"ג, חוברת 3,

במאמר זה נתייחס למערכת ערכים חברתית, חינוכית והורית הנגזרת מהמודל הרפואי לשיקום, שבה נתפשת הנכות בכלל והנכות בפרט לפגם, אשר יש לעשות ככל הניתן לתיקונו ובכך לצמצם במידת האפשר את חריגותו של הפרט בחברה. תוך התמקדות בילדים כבדי-שמיעה המשולבים בחברה השומעת, נבחן את המחיר ואת הסיכונים הנפשיים הפוטנציאליים אשר עלולים להתלוות לתהליך השיקום, גם אם הוא מוצלח מאד, מחיר וסיכונים אשר פעמים רבות אינם זוכים להכרה ולמענה. במאמר נקשר בין תיאוריות פסיכודינמיות, אשר עוסקות בחשיבות מותאמותם של ההורים לצורכי הילד, לבין מצבים של 'הורות טובה דיה' אשר מושפעת מתפישות חברתיות ושיקומיות. מצבים אלה נבחנים בהקשר לשלושה מישורי חיים בהם ניכרת השפעתו של המודל השיקומי הרפואי – תגובתם הרגשית של ההורים, שיקום הילד כך שיוכל לתקשר באופן שמיעתי מילולי, ושילוב אינדיווידואלי בחינוך הרגיל. תוך התייחסות לגישותיהם התיאורטיות של ויניקוט, מסעוד חאן, פונגי ואחרים, נסקור את המחיר הרגשי העלול להתלוות ולנבוע מתהליך השיקום, בעיקר באמצעות מושגי הגנת העצמי הכוזב, או העצמי הנחדר, על השלכותיהם התוך-נפשיות והבין-אישיות. בנוסף, סקירה זו מעלה שאלות לגבי השפעתו של חוש השמיעה על עיצוב העצמי ועל האופן הרגשי שבו נתפש השימוש בשפה המילולית, ובכך תורמת לגוף ידע פסיכואנליטי וקוגניטיבי העוסק בהשפעתן של חוויות גופניות ראשוניות על ייצוגים מנטליים. צעדים אפשריים מתקנים ומקלים מוצעים בסיכומה של הסקירה.