כרך כ"ג, חוברת 2,

במאמר זה אציע מחשבות בדבר מעטפת נפשית מחוררת, אופן התהוותה, השלכותיה על חיי הנפש ועל הסיטואציה הטיפולית. אעסוק בשברים ביחסים הראשוניים אם-תינוק אשר לא נרשמו ולא יוצגו כאין, כהיעדר. באופן זה חווית האין בהיותה בלתי ניתנת לרישום בנפש כחסר, נהיית לחור ברקמת ההוויה. נוצרת מעטפת נפשית מחוררת. כך המשמעות של היות קיים, חיוני וחי את החיים לא נוסדת. מדובר בתחושת מוות נפשי, סוג מסוים של אומללות, תכונה נפשית קשה ומיסרת אשר מתקיימת בלי להיות מורגשת. המושגים מסמן צורני והלוצינציה שלילית משולבים בתיאוריות יחסי אובייקט ותורמים להבנת מהות החור הנפשי ותחושת הריק. המעטפת המחוררת, בהיותה נמצאת בין דימוי למושג, בין הקונקרטי למטאפורי, מאפשרת יצירת מרחב למחשבות על תהליכי הייצוג והיעדרם ועל סוגיות הטכניקה הטיפולית במצבים אלה. אתן שתי דוגמאות קליניות הקשורות במעטפת מחוררת.