"הכול סבבה" – עבודה טיפולית עם אזורים בלתי נגישים בנפש
וונדי וייס
כרך כ"ב, חוברת 3,
2008
המאמר דן במטופלים אשר מתפקדים היטב, מקיימים קשרים חברתיים, אך חשים מצוקה אמורפית לא נגישה, ריקנות והיעדר משמעות. הם מעוררים במטפל בלבול עמום, ובו-זמנית תחושה מעורפלת שעליו 'להעלות באוב' את מצבי הנפש המפוצלים של המטופל. ניתן להבין מצב כזה כנובע מדיסוציאציה פנימית אצל המטופל, התנתקות מטראומות נפשיות ש'נקברו'. דיסוציאציה זו מקורה במה שפרברן מכנה "המבנה האנדופסיכי" המאפיין את הפוזיציה הסכיזואידית בנפש. כאשר הדיסוציאציות נוצרות מתוך חוויות טראומתיות, החלקים המפוצלים והמנותקים הופכים לבעלי איכות uncanny, לפי פרויד, והאימה הלא-הקשורה בהם הופכת את האינטגרציה שלהם בתת-מודע לבלתי אפשרית. המאמר דן במרכזיות מושג ה-uncanny בהבנת חלקים מפוצלים ומודחקים בעקבות טראומה. חשיבתו של באלינט בדבר הרגרסיה לאזור השבר הבסיסי והמושג 'התאמה למציאות' של ויניקוט, מאפשרים למטפל להמשיג את השביל הפתלתל והעדין המוביל לאינטגרציה מחודשת של תכנים שהם uncanny ולא מיוצגים, וכן מאפשרים יצירת קישורים ראשוניים לסימבוליזציה דרך המשגתו של וויניקוט של 'האם והילד החיים חוויה יחד', בזירת השבר הבסיסי.
הורדת המאמר
