כרך כ"ב, חוברת 3,

מאמר זה דן בחשיבות הנוכחות הגופנית, הן של המטפל והן של המטופל, במפגש הטיפולי. מנקודת מוצא של התיאוריה הפסיכואנליטית, נבחנת הסוגייה של נוכחות הגוף בפסיכותרפיה והקושי לקיים נוכחות כזאת. שתי גישות תיאורטיות שיצאו מתוך התיאוריה הפסיכואנליטית, אנליזה ביואנרגטית ואנליזה קבוצתית, שופכות אור על הבושה והשפעתה המכריעה על הנוכחות הגופנית. ניסיון להבין לעומק את אפקט הבושה ממקם אותה על רצף שיש עליו חמש דרגות התפתחותיות, מהבושה המשתקת שמקורה בתחילת החיים ועד הבושה שבלעדיה לא ייתכן תפקוד וקיום חברתי. המטפל חייב להיות מודע לבושה של עצמו כדי שיוכל להתייחס לבושה של מטופליו.