כרך כ"ב, חוברת 2,

לשתי התיאוריות הגדולות של הפיסיקה במאה העשרים נודעה השפעה עצומה על התרבות, הרבה מעבר לגבולות המדע. השאלות העולות ממכניקת הקוונטים ומתורת היחסות עוררו שאלות פילוסופיות מורכבות ומסובכות לא פחות מן השאלות הפיסיקליות עצמן. בשנים האחרונות התעוררה התעניינות רבה במשמעות הפסיכולוגית של הגילויים הללו. מאמר זה עוסק באחת מן הסוגיות שעלו במסגרת תורת הקוונטים: אי-לוקאליות (אי-מקומיות), ובהשלכותיה של מחשבת הפסיכולוגיה. בניגוד למסורת רבת שנים שהכירה בהשפעות הדדיות של גופים חומריים בהיותם במגע, מכניקת הקוונטים גילתה השפעות אי-לוקאליות: יחסי גומלין בין גופים שאין כל קשר פיסי בניהם – לא קשר מכני ולא קשר של שדה כוח, וההשפעה קיימת אף כשהם נמצאים במרחק עצום זה מזה. במאמר אדון בהקבלות בין תגליות אלו לבין תופעות פסיכולוגיות.