כרך כ"ב, חוברת 2,

במאמר אסקור בקצרה את תולדות היקלטותה והתפתחותה של הפסיכואנליזה בישראל, החל מראשית ימי השומר הצעיר, התנועה הקיבוצית, הלינה המשותפת, בית החולים הפסיכיאטרי עזרת נשים, הקמת המכון והחברה הפסיכואנליטית הארצישראלית בידי מאקס אייטינגון הפיכתה מאוחר יותר לחברה הפסיכואנליטית בישראל. אעמוד על המעבר מדגש של פוליקליניקה לדגש על בית מדרש, על ההתרחקות של הפסיכואנליזה בישראל מהרפואה וכתוצאה מכך גם מבריאות הנפש הציבורית, ועל המעבר מתפיסה סוציאליסטית של למידה וטיפול בנזקקים לבית מדרש המדגיש בעיקר את הלמידה והתפתחות איש המקצוע האינדיבידואלי. בסיום אציג את דעתי בדבר הקשר בין תופעות אלו ובין המשבר העמוק בו מצויים כיום שירותי בריאות הנפש הציבוריים בישראל, ועתידה של הפסיכואנליזה בישראל. לכאורה פורחת, אך בסכנת קמילה מהותית.