כרך כ"ב, חוברת 2,

בעבודה זו אציג את המחשבה כי אחד הגורמים המשמעותיים בטיפול הוא יכולתו של המטפל לקבל ולשאת את אהבת המטופל, על כל הפנים השונות בהן היא מופיעה בטיפול. תובענות, תלות עזה, היצמדות, חודרנות, רכושנות וחוויות אקסטטיות מתוך תחושה נשגבת של 'אחדותיות', הן לעיתים קרובות ביטוי לסוג קדום של אהבה. אהבה פרימיטיבית זו קשה להכלה ומציפה. בינקות המוקדמת, המידה בה יכול התינוק לשאת אקסטזה זו, תלויה ביכולת האם לשאת ולהכיל את ההצפה הכרוכה ב'אחדותיות' זו. כאשר יכולת הכלה זאת, שנמצאת בהתחלה באובייקט חיצוני, מופנמת בנפשו של התינוק, או המטופל, מובילה הפנמה זאת להתפתחותו של אובייקט פנימי שיכול לשאת רגשות אקסטזה ואהבה. כאשר האובייקט אינו מצליח להכיל את ההצפה והאקסטזה הינקותית, התינוק נשמט וחווה נפרדות בלתי נסבלת.