כרך כ"א, חוברת 2,

במאמר זה נדון ב'הסכמה מדעת' של המטופל לטיפול הרפואי, ובביטויה בפסיכיאטריה של הילד. ההסכמה-מדעת מצויה במתח בין שני ערכים: חובת הרופא לרפא לעומת האוטונומיה של המטופל על גופו. לאלה מצטרפים מרכיבים נוספים, כמו החוק ה'יבש', התביעות הרפואיות, הפטרנליזם הרפואי והמסורת הרפואית. הסיבוך רב יותר כאשר מדובר בילדים, ובמטופלים פסיכיאטריים. במאמר זה נסקור את ההיסטוריה של ההסכמה-מדעת לטיפול הרפואי ולמחקר רפואי, ונתמקד בהסכמה-מדעת במטופלים פסיכיאטריים, באתיקה הרפואית בפסיכיאטריה של הילד, במעמדם של ההורים ובקביעת מסוגלות הילדים להסכמה-מדעת. נדון בהיבטים שונים בשיתוף המטופל במידע הרפואי, ונציע קו מנחה חילופי להסכמה-מדעת בכלל, ובבריאות הנפש של הילד בפרט, המשלב את אחריותם של הרופא ושל המטופל לטיפול.