כרך כ', חוברת 3,

במאמר זה נידונה השאלה מדוע אנשים שונים שנחשפים לאותה הטראומה, מגיבים באופן כה שונה. יש הממשיכים בחייהם והאירוע הטראומתי נטמע בסיפור חייהם. אחרים מפתחים PTSD וממשיכים לחיות את חייהם באופן שמתואר פעמים רבות כ'לא חיים ולא מוות'. אנו רואים במצב זה דוגמה ברורה למושג הגשטאליטסטי של 'עניין לא גמור'. אצל החולים הפמתחים PTSD חווית הטראומה נותרת לא מעובדת וככזו היא 'עניין לא גמור' השואב את כוחותיו של האדם. המאמר מציג את מטאפורת החור השחור מתחום האסטרופיסיקה יכולה להסביר את התפתחות ה-PTSD, כמו גם להציע דרך טיפולית אפשרית לחולים הסובלים מ-PTSD. החור השחור משפיע על האור העובר לידו באחת משלוש דרכים: הוא מטה את קרן האור ממהלכה אך היא ממשיכה ברדכה, הוא מושך את האור לתוכו וכך האור נבל בתוכו, והדרך השלישית – האור נע לנצח במרחק קבוע סביב החור השחור מבלי יכולת להישאב פנימה אך גם ללא יכולת לברוח ממנו. מצב שלישי זה מתאר, לדעתנו ,את ה-PTSD, והדיסוציאציה היא, לדעתנו, הגורם העיקרי המביא להיווצרותו. מטאפורה זו מצביעה גם על דרך ריפוי אפשרית – דרך של 'ויתור' וכניעה לכוחו של החור השחור – הוא המוות. לטענתנו, כדי להבריא יש קודם לכן למות. שני תיאורי מקרה מדגימים את הרעיונות המובאים במאמר.