כרך ב', חוברת 3,

מתוארים היחסים בין קרל גוסטב יונג ואריך נוימן, בעיקר על פי ההתכתבות שביניהם. נעשה ניסיון להשוות בין יחסי יונג-נוימן ליחסי פרויד-יונג.
המפגש בין נוימן היהודי הגרמני הציוני בן ה-28 עם יונג השוויצרי , בן ה-58, העומד בראש אסכולה פסיכולוגית ואגודה מדעית בינלאומית, התקיים בשנת 1934.
מאז ועד לשנת 1960, התקיימה ביניהם מערכת יחסים הדוקה מרתקת, שבאה לידי ביטוי במכתבים. במכתבים אה מתואר המפגש של נוימן הציוני הצעיר עם ארץ ישראל ויהודיה ונדונות השקפות שני האישים על העם היהודי, הציונות – ויחסי יהודים-נוצרים.
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לבעית יחסו של יונג ליהודים והשתלטות הנאציונל סוציאליסטים בגרמניה ולהאשמות בדבר האנטישמיות שלו. לעומת מערכת היחסים המורכבת והאמביוואלנטית שבין פרויד ליונג, שנמשכה 6 שנים בלבד, היו היחסים בין יונג ונוימן במשך כל 26 שנות היכרותם, פשוטים וחיוניים הרבה יותר. יונג היווה במשך מרבית הזמן דמות אב תומכת וחיונית לנוימן. הוא העריך את עבודתו והתפעל ממנה ולא הסתיר זאת מנוימן, גם אם בפומבי הסתייג ממנו לפעמים.
נוימן ראה ביונג מורה, אב רוחני ואירופאי דגול ונאור המייצג את הטוב שבאירופה, שכה התאכזב ממנה בהשפעת אירועי השואה הנוראים. הוא חש כלפיו הכרת תודה ונאבק על שמירת הקשר הטוב שביניהם כעל בבת עינו.
בעוד שכל מכתבי יונג לנוימן, מלבד אחד משנת 1934, פורסמו – הרי שמאמר זה מביא לקורא לראשונה קטעים ממכתביו של נוימן ליונג.