הפרדיגמה השגויה – ביקור מחדש במחוזות הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית
ד"ר ארנון לוי
כרך כ', חוברת 2,
2006
במאמר זה סוקר המחבר את עלייתה ושקיעתה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית במהלך המאה ה-20 ועד ימינו. לטענתו, הרלבנטיות והחיוניות שלה אינן נובעות מהפילוסופיה האקזיסטנציאלית שקרנה ירדה כיום, אלא מתפיסת האדם ההוליסטית שהיא מציגה. לפי התפיסה ההוליסטית- אקזיסטנציאלית, שחלקים מעקרונות היסוד שלה מוטמעים ברוב שיטות הפסיכותרפיה, יונק האדם משורשיו הביולוגיים, מקבל את עיצובו הנפשי מהחברה והתרבות, מגבש את ייחודו מהכוחות הסמויים המניעים את העצמי, ושואף ללא הרף לחרוג מעבר לתחומי העצמי. המחבר מציע במאמר התבוננות מחודשת ועדכנית בפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית ומציע לקורא לעיין בהשלכות הצעתו לפסיכופתולוגיה, יישומיה לפסיכותרפיה וההשלכות האפשרית לחקירה מדעית של הפסיכותרפיה.
הורדת המאמר