כרך כ', חוברת 1,

רגשות של זעם, עוינות ושנאה של אם כלפי ילדה אינם נדירים ותכופות אנו פוגשים בגילויים שלהם בעבודה הקלינית. במאמר הנוכחי אנסה להסביר רגשות אלה כהתעוררות של קשיים נרקיסיסטים מוקדמים של האם. על מנת להבינם ברצוני להבחין בין שתי עמדות כלפי הילד – אמהות ואמהיות. אמהות, בהקשר הנוכחי, מתייחסת לצורך של האשה בילד, צורך שהפך לנשא של משאלות וצרכים נרקיסיסטיים חזקים. אמהיות היא מכלול התגובות הרגשיות של דאגה וצורך לטפל, שמעוררים הקטנות, חוסר האונים וחוסר הבשלות של הילד. כלומר, אמהות משמעה "הילד בשבילי" ואמהיות היא "אני בשביל הילד". עוינות ושנאה עלולות להתעורר כשמופר האיזון התקין בין שתי עמדות אלו והאם רוצה את הילד באופן שאינו מסוגל להיות בשבילה או ש'להיות בשביל הילד' זו משימה לא אפשרית עבורה. במאמר אסביר אלו גורמים מפירים את האיזון ואדגים את אופן הטיפול בהפרעה כזו בהצגת מקרה טיפולי.