כרך י"ט, חוברת 3,

התבוננות ביחסי תינוקות והוריהם, והתבוננות מדוקדקת בתהליכי תנועה קשובה במרחב הטיפול בתנועה (תהליכים שבהם התנועה מעלה זיכרונות עלומים מכל תקופות החיים), הביאו אותי להסיק שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי, ההתפתחות עוברת דרך שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים בין-אישיים שונים מהותית זה מזה. המערך האחד הוא זה של 'גוף עצמי בתוך מעטפת הורית-גופית', והאחר של 'גוף עצמי מול גופים/אחרים'. המערך הראשון מתקיים במרחב החיק ההורי ואילו המערך האחר מתקיים במרחב החוק החברתי. הבחנה זו נועדה להבליט את העובדה שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי ניתן להצביע על שתי מציאויות גופניות-התייחסותיות שונות לחלוטין זו מזו: מציאות החיק לעומת מציאות ה'מול'. בכל אחת פועלים חוקים שונים של תקשורת, של הבעה רגשית, של הגנות ושל אופני סיפוק. מטרתי במאמר להרחיב את ההתבוננות בגוף ובתנועה הרגשית ולפתוח פתח להבנות נוספות. הצגת הדברים מסתמכת על העובדה שהבסיס להבחנה בין שני הארכיטיפים גלוי לעין ונגיש לכל מי שירצה לבחון זאת גם בתצפיות בתינוקות ובהוריהם וגם לאור פרדיגמות התפתחותיות אחרות.